מדרשי תימן, העוסקים בעיקר בחמשת חומשי התורה, נחלקים לשני סוגים עיקריים: המדרשים הקלאסיים, דוגמת "מדרש הגדול", "מדרש החפץ", "מדרש מאור האפלה" ו"מדרש הביאור", הכתובים בעברית ובערבית והמבוססים בעיקר על מדרשי חז"ל ועל פירושיהם של גאוני בבל וחכמי ספרד; והמדרשים המאוחרים, שנכתבו החל מהמאה ה 16- בעברית, והמבוססים על פרשנות הדרש, הרמז והסוד.

פירושו של ר´ אברהם בן שלמה לנביאים, אשר חי ופעל בתימן בסוף המאה ה 14- ובתחילת המאה ה- 15, משתייך לסוג הראשון. פירושו על נביאים ראשונים ואחרונים, שהוא, ככל הנראה, הפירוש הארוך ביותר והמקיף ביותר שיש בידינו על נביאים אלה שמוצאו מתימן, כתוב בעברית ובערבית בשיטת הפרשנות הלקטנית, ולמעשה חותם את התקופה הראשונה של פירושי המקרא בתימן.

פירושיו של ר´ אברהם בן שלמה על נביאים ראשונים פורסמו ברובם על ידי הרב יוסף קאפח ע"ה. אולם פירושיו לנביאים אחרונים (להוציא הפירושים על יואל ועובדיה) לא ראו אור.

פירוש זה על ספר ישעיהו הוא אפוא הראשון מבין פירושיו של ר´ אברהם בן שלמה על נביאים אחרונים הרואה אור בדפוס והזוכה לעיבוד מדעי מקיף. הפירוש מבוסס על פירושו של רש"י, ואליו נוספו הוספות רבות ממדרשי חז"ל, מהתרגומים הארמיים, מכתביהם של גדולי המדקדקים היהודים בימי הביניים, דוגמת ר´ יונה אבן ג´נאח, מחיבוריהם של גאוני בבל, ובראשם רב סעדיה גאון, מפירושיהם של פרשני ימי-הביניים, ובהם רד"ק ור´ תנחום הירושלמי, ומחיבוריהם של חכמים נוספים, דוגמת הרמב"ם.

מהדורה ביקורתית זו של הפירוש על ספר ישעיהו מושתתת על שני כתבי-היד שלו המצויים בידינו. הביאורים הכתובים במקורם בערבית-יהודית תורגמו לעברית, והם מלווים בהערות המביאות בפני הקורא את סיכום הפרשנות לספר ישעיהו ממקורות חז"ל ומכתבי המדקדקים והפרשנים היהודים בימי הביניים.
המהדורה כוללת גם מבוא מאיר עיניים על פרשנות המקרא בתימן ועל מקומו של ר´ אברהם בן שלמה בתוכה.