השפה, אולי יותר מכל דבר אחר, היא מה שמאפיין בני-אדם. שפות מורכבות ורבות-פנים הן נחלתם של השבטים הנידחים ביותר והתרבויות הקדומות ביותר, ועם זאת ברור לרובנו שהשפות לא היו קיימות מאז ומעולם, שהן לא ניתנו לנו על-ידי אלוהים ושאיש לא המציא אותן. הן נולדו מתישהו והתפתחו איכשהו, אבל איך?

מהו הסיפור שמסתתר מאחורי ביטויים כמו: ´לקנות חתול בשק´, ´סגירה הרמטית´ ו´ארטישוק ירושלמי´, שאינו ארטישוק ואינו ירושלמי.

הספר הנגיש ביותר לקהל הרחב שכתב חומסקי, ובו הוא מסביר את עיקרי התיאוריה הבלשנית שלו, את מקורה ואת תחומי העניין של ענף מחקרי זה.

ההיסטוריה שלנו היא גם, המשפטים שבני אדם אמרו או כתבו. בספר מתמצת אלעזרי, את ההיסטוריה של האנושות תוך התבססות על היפים והחשובים שבמשפטים האלה.

ספר ראשון מסוגו: מילון מדעי שלם לעברית המקראית – בלשון העברית המודרנית. כל השנים הורגש בשדה ההוראה והמחקר חסרונו של מילון כזה, ו``אוצר לשון המקרא`` נועד למלא את החסר.
קהל היעד של מילון זה הוא הציבור המשכיל המתעניין במקרא כיסוד המעצב את תרבות ישראל. עניין מיוחד ימצאו בו תלמידים ומורים המתמחים במדעי היהדות ברמות שונות, בייחוד בתחום המקרא או בלשונות שמיות ובהן עברית. להם חשובה במיוחד השוואת המילים שבמקרא אל מקבילותיהן בלשונות השמיות השונות, כשם שהם מבקשים לדעת את הסבריהן של צורות קשות הנראות חריגות בלשון המקרא. כוונת הלומד מתוך עניין מיוחד זה היא לעמוד על פשט הכתוב: מה התכוון הכותב להביע, ובמה אפשר להסביר ולהצדיק את דרך ההבעה שהוא בחר בה. מכאן דרכו של המילון להביא בהערות שבסופי הערכים את גיזרונן של המילים ושל שורשיהן ואת דעותיהם של בלשנים ובעלי דקדוק (ולעתים קרובות של פרשני המקרא) על חוקי העברית המקראית ועל הסטיות-לכאורה מהם.

הפענוח מוכיח שהשפה מנכרת את תחושות גופינו, בהעניקה להן שמות. השפה הינה יצירה קיבוצית, יעוד יצירותיה הטבת תנאי קיום האדם.

הספר מכיל מאות ערכים שהם שימושי לשון הראויים לתשומת לב.