כמה חודשים לאחר שרבֶּקה רוברטס נולדה, אמהּ, אישה חסידית תושבת ברוקלין, נטשה את בן זוגה הנוצרי ואת בתה התינוקת כדי לחזור לדתהּ, ומאז רבֶּקה ואביה לא שמעו ממנה דבר. רבֶּקה, שסיימה לאחרונה את לימודיה באוניברסיטה, עוברת לניו יורק כדי לממש את חלומה להיות עיתונאית, וגם כדי להתקרב לאמא שלה, שאולי עדיין חיה בקהילה החסידית בברוקלין.

העיתונאית הצעירה נשלחת לסקר את סיפור רציחתה של אישה חסידית ונדהמת לגלות שבשל היחס המתרפס של משטרת ניו יורק בפני הקהילה החסידית רבת-העוצמה, לא רק שהאישה תיקבר מבלי שתבוצע בה נתיחה שלאחר המוות, אלא שייתכן כי הרוצח ימשיך להסתובב חופשי. רבֶּקה אינה מסוגלת להרפות מהסיפור, אבל גילוי האמת לא יהיה קל ופשוט – וכשהיא חודרת לעולם הסגור שבו גדלה אמהּ, ניכר שאינה רצויה ושלכל מי שהיא פוגשת יש סוד שברצונו לשמור מפני הזרה.

כבר שבﬠ שנים שמיקי, קולנוען ירושלמי בן 36, מגדל לבדו את בנו היחיד בן השבﬠ. הוא מתפרנס מעבודות

מעבר דירה. לכאורה מאורע שכיח; אבל תחת ידו של קנאוסגורד ובסגנונו פורץ הדרך, שזכה לביקורות מהללות בעולם כולו, הוא הופך למרתק. 

אתם, שחיים יפה כל כך, הוא רומן ביכורים שנון ופרוע המגולל את סיפורה של משפחה צעירה בשכונה בשולי תל אביב. חלקו הראשון נפתח בשלהי שנות השמונים, ביום שבו האב, קיקה ויינשטיין, נוכל רב קסם שהסתבך בשקריו, נמלט מהארץ ומותיר מאחור את אשתו מרים וילדיהם אילזה ואסי. מכאן נע הרומן קדימה ואחורה בזמן ובמרחב, חושף מסכת של זהויות בדויות, נדודים ושושלת פגועה אחת.

ונציה‭ ‬של‭ ‬המאה‭ ‬השש עשרה ברחובות‭ ‬משתוללת‭ ‬מגפה‭ ‬ומלאך‭ ‬המוות‭ ‬עובר‭ ‬מדלת‭ ‬לדלת‭

ג´ולי סטנפורד פינטזה על נתן טאקר מהרגע שפגשה בו.  אלא שהגבר המתוק והסקסי מהחלומות נראה כמי שלא שם לב אליה כלל.

נער בן ארבע-עשרה, מחוטט פנים, יושב עם משפחתו בערב במטבח. רמקול עץ משדר את נאום הברכה לחג של ראש הממשלה לוי אשכול. עיתון "הארץ", לחם וגבינה קשה ועגבנייה, ארבעה שרפרפים, אם, אב ואחות קטנה. זבוב בחלון. תריס זז במרפסת, וממנה נשקף נוף השנה האחרונה של מדינה חילונית חמושה בת תשע-עשרה, נטולת המקומות הקדושים, ערב המלחמה שתשנה הכול.

יגאל סרנה, שהחל את כתיבתו הספרותית בכתיבת הביוגרפיה של יונה וולך, כותב כעבור דור אוטוביוגרפיה של שנה אחת בחייו. חיי נער ישראלי, משפחתו, ביתו, תל אביב והארץ כולה, עד חדר השינה של ראש הממשלה חולה הלב ואשתו, והטלפון שמצלצל באישון לילה לבשר על עוד אסון.

ביצירה תיעודית, שהיא ערבוביה מסחררת של הפרטי והלאומי, האינטימי והפוליטי, מפלס סרנה המבוגר את דרכו חזרה אל נערותו הנבוכה, נע אל אותה ארץ ניכר שהיא העבר. מציץ בבית הוריו. מניח ידו על כתף חברו המת, נער החוף דורון בלום. חוזר אל כיתה ט´-3 הנוראה ואל שני בכורי השטן שהתעללו בו וקבעו את מסלול חייו. הוא נחנק מאימה בחדר ההתעמלות, חומק לקולנוע פריז, נוגע נרעד בחבר בחצר אחורית, מספר על משפט השופט מלחי, על "העולם הזה" והמרגל ישראל בר, וגם על השכן, בן-גוריון הגמדי ההולך כצל בגב אשכול וממרר את חייו. סרנה מתאר את מסעו של משה דיין המובטל בנהרות וייטנאם, ומתבונן ביצחק רבין שמכין עם מטכ"ל הפלמ"חניקים שלו את המלחמה שממנה יצמח גם רוצחו.

 מוֹלי היה בן עשרים. כלוחם בחיל הים שרד את מלחמת יום הכיפורים, צלח את מסען הראשון של ספינות הטילים סביב אפריקה, עד לשארם אל שיח, והתקבל לקורס צלילה – צ´ופר על היותו חייל מצטיין.

הוא לא הסתדר מתחת למים וביקש להדיח את עצמו, אך במקום זאת צלל עוד שתי צלילות, אחת ביום ואחת, גורלית, בלילה. ברגישות ובעדינות פורש יואב, אחיו של מולי את סיפור חייו בפנינו.

זהו סיפור על אהבה בין אחים, על עיצוב הזיכרון לאורך השנים, ועל שאלה אחת שלא מרפה: מה היה באישיותו ובנסיבות חייו של מולי שגרמו לו לציית, ללבוש את בלוני החמצן ולקפוץ למים בחושך?

מישל היא נערה בת שש-עשרה, מופנמת וביישנית. חייה סובבים בעיקר סביב מתמטיקה, חיפוש אחר ביטחון עצמי ותלות בחברתה הטובה והמושלמת בעיניה. מישל מעדיפה להסתגר בתוך עצמה ובעולם הרחמים העצמיים שבנתה. אך דווקא ערב אחד שבו היא מתגברת על פחדיה הופך את חייה לסיוט.
מישל מוצאת את עצמה שבוייה בבקתה מבודדת, כלואה בתסריט חולני שהוכן בעבורה מראש. הדמות שניסתה לשחק נכפית עכשיו עליה, והיא נאלצת לשחק אותה שוב ושוב.
ככל שהימים חולפים, היא נלחמת לא רק במי ששבה אותה אלא גם בעצמה - ובדרך לומדת להכיר את עצמה מחדש, לטוב ולרע.