|
העברית על פינו
גורביץ זלי
קטגוריה:
לשון ובלשנות,
הוצאה: כרמל
צומת ספרים
תקציר
העברית עוברת. היא הייתה לפנינו ותהיה אחרינו. עכשיו היא על פינו - מתקשקשת לנו, נמסה לנו בפה ואנחנו, אלא המעצבים אותה.
תגובות קוראים
ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך
בוראים סגנון לדור
יאיר אור
האמונות והאידיאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל
100 חידות על פתגמים
ריקרדו אריאל בלנק
מי לא אוהב חידות? כולנו אוהבים, ובמיוחד חידות שאנחנו מצליחים לפתור.
גלגולי לשון / גיא דויטשר
דויטרש גיא
השפה, אולי יותר מכל דבר אחר, היא מה שמאפיין בני-אדם. שפות מורכבות ורבות-פנים הן נחלתם של השבטים הנידחים ביותר והתרבויות הקדומות ביותר, ועם זאת ברור לרובנו שהשפות לא היו קיימות מאז ומעולם, שהן לא ניתנו לנו על-ידי אלוהים ושאיש לא המציא אותן. הן נולדו מתישהו והתפתחו איכשהו, אבל איך?
העברית שפה חיה כרך ז´
רינה בן-שחר, ניצה בן-ארי
קובץ שביעי בסדרה הבין־תחומית. מכונסים בו שמונה־עשר מחקרים על העברית החדשה, הכתובה והמדוברת, בהקשרים שונים של חברה ותרבות.
שמות פרטיים בתרגום ספרותי לעברית
שרה פ´ פרידמן
השיקולים והאילוצים המכוונים את המתרגם בבואו להכריע, אילו תכונות לשוניות, טקסטואליות ותרבותיוית ייתן לשמות בתרגומו.
דקדוק גרמני שימושי לדוברי עברית
בנימין בן-צדוק
הגה והי
גדעון עפרת
דממה. אלם הוא שפת היגון, האושר, החרדה והיראה. "אך אל אלוהים דומיה נפשי". השפה לשון המישור היא, ואילו בתהומות ובפסגות תחדל. ונותר אדם בשיתוק רוחו ובשתיקתו. באבל-פיו. ורק אנחתו לרוח. והכול דמ-מה.
שמות חיים בעלי-חיים מקומות ואנשי
דוד טלשיר
ואלה שמות-מחקרים באוצר השמות - חלק
א.דמסקי
אריך אוארבך ומשבר הפילולוגיה הגרמני
אביהו זכאי
פרופ´ זכאי פורשׂ ומנתח את קורותיו, כתביו ויצירתו של הפילולוג היהודי־גרמני הנודע, אריך אוארבך, בהקשר האידיאולוגי, הפילולוגי וההיסטורי הרחב של העידן הנאצי.
לא מבטן אלא מגן
ולדן צביה
לתקנת הלשון עברית כהווייתה 7
לאה צבעוני
הספר מכיל מאות ערכים שהם שימושי לשון הראויים לתשומת לב.
ואללה בסדר דיוקן לשוני של הערבים
עבד אלרחמן מרעי
בישראל נולדה שפה חדשה, ערבית מעורבת, כלומר ערבית המשלבת בתוכה מילים, ביטויים ומונחים עבריים.
ישראל - מחקרים בלשון לזכרו של ישראל
רפאל יצחק
הזירה הלשונית
רוביק רוזנטל
הזירה הלשונית משרטט את דיוקנה של העברית הישראלית, הצבעונית, הדינמית, השואבת מלים, ביטויים וצורות ממקורות שונים, מהיידיש והערבית והאנגלית, ובראש וראשונה מרבדי השפה העתיקים: לשון המקרא, לשון החכמים ולשון ימי הביניים. עם הצידה הזו עליה לשמש את שפת הדיבור היומיומית, שפת הספרות והתקשורת ההמונים, שפת הכלכלה החדשה, שפת הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, מן השינקינאים ועד החרדים, מהערבים ועד עולי חבר העמים, מעיירות הפיתוח ועד הקיבוצים.
|