מסורת העברית שבפי יהודי דרום תימן.
מערכת ההגה ולשון המשנה.

הספר מכיל מאות ערכים שהם שימושי לשון הראויים לתשומת לב.

הספר הנגיש ביותר לקהל הרחב שכתב חומסקי, ובו הוא מסביר את עיקרי התיאוריה הבלשנית שלו, את מקורה ואת תחומי העניין של ענף מחקרי זה.

ספר ראשון מסוגו: מילון מדעי שלם לעברית המקראית – בלשון העברית המודרנית. כל השנים הורגש בשדה ההוראה והמחקר חסרונו של מילון כזה, ו``אוצר לשון המקרא`` נועד למלא את החסר.
קהל היעד של מילון זה הוא הציבור המשכיל המתעניין במקרא כיסוד המעצב את תרבות ישראל. עניין מיוחד ימצאו בו תלמידים ומורים המתמחים במדעי היהדות ברמות שונות, בייחוד בתחום המקרא או בלשונות שמיות ובהן עברית. להם חשובה במיוחד השוואת המילים שבמקרא אל מקבילותיהן בלשונות השמיות השונות, כשם שהם מבקשים לדעת את הסבריהן של צורות קשות הנראות חריגות בלשון המקרא. כוונת הלומד מתוך עניין מיוחד זה היא לעמוד על פשט הכתוב: מה התכוון הכותב להביע, ובמה אפשר להסביר ולהצדיק את דרך ההבעה שהוא בחר בה. מכאן דרכו של המילון להביא בהערות שבסופי הערכים את גיזרונן של המילים ושל שורשיהן ואת דעותיהם של בלשנים ובעלי דקדוק (ולעתים קרובות של פרשני המקרא) על חוקי העברית המקראית ועל הסטיות-לכאורה מהם.

קטעים שנכתבו על-ידי המחברת המנוחה והתפרסמו במקומון הירושלמי "כל העיר" במהלך שנות התשעים. הטקסטים עוסקים בעיקרם בלשון העברית ובהתפתחות שפת העגה. כן נידונים נושאי תרבות ואמנות.

שימושי השלילה והמבנים התחביריים בימינו. מתוארות דרכי השלילה בזיקה לעברית הקדומה

פרופ´ זכאי פורשׂ ומנתח את קורותיו, כתביו ויצירתו של הפילולוג היהודי־גרמני הנודע, אריך אוארבך, בהקשר האידיאולוגי, הפילולוגי וההיסטורי הרחב של העידן הנאצי.