אילת סווטיצקי בראיון מיוחד עבור הקוראים והקוראות שלה
אילת סווטיצקי היא אחת מהחלוצות של הז'אנר הרומנטי בקרב ספרות המקור בישראל. איילת כתבה 20 ספרים, הטרילוגיה הראשונה שהוציאה תחרה וצבע נכנסה לרשימות רבי המכר ועד היום נחשבת לאחת מהסדרות הטובות בז'אנר הרומנטיקה בישראל. ספרים נוספים שכתבה וזכו להצלחה מרובה היו סדרת לילות לואיזיאנה, סדרת לאסוף את השברים, סדרת חיים שלמים, לב בקופסה ושקרים ותקוות.
אילת ענתה לנו על 5 שאלות מעניינות במיוחד - תשובותיה בטוח יפתיעו אתכם ואתכן.
שאלה 1: מהו הדבר האהוב עלייך בכתיבת ספר?
תשובה: הרגע שבו עולה לי רעיון לספר חדש, והרגע שבו אני מסיימת לכתוב אותו. בין לבין אני נוטה לענות את עצמי, זה לא תהליך קל ורומנטי במיוחד. זו עבודה סיזיפית, לעיתים בודדה מאוד - רק אני והמחשב במשך שעות וימים. כשאני מסיימת אני מרשה לעצמי לנשום ליום או יומיים עד שחרדות חדשות נכנסות לי לראש. ויחד עם זאת, זה הדבר הכי קסום בעולם ואני מרגישה מבורכת לקום כל בוקר ולעשות את מה שאני אוהבת כל כך.
שאלה 2: מאיפה את שואבת השראה לספרייך? האם מדובר בדמויות בחייך, אירועים או רגעים מחייך?
תשובה: חלק מהדמויות שבראתי בהחלט דומות לי יותר מאחרות, אבל בכל הספרים שלי אני יכולה למצוא אותי. בין אם בחלקים גדולים או בנקודות קטנות שרק אני יכולה לזהות. השראה יכולה להגיע מכל דבר ובכל מקום – מוזיקה, סדרות, סרטים דוקומנטריים או נסיעה ברכבת. אני יכולה לשמוע שיר ולראות מול עיניי את הסצנה שנרקמת לי בדמיון באותו רגע בדיוק. אני יכולה לראות תוכנית בטלוויזיה ולרוץ למחשב לכתוב כי עלה לי רעיון חדש. במובנים מסויימים אני רק צינור עבור הדמויות שלי, והאצבעות שלי הן הכלי שדרכו הן יוצאות לעולם.
שאלה 3: כמה זמן לוקח לך לעבוד על ספר, ממש משלב הרעיון ועד שהספר מגיע לחנויות הספרים?
תשובה: מאוד תלוי בספר ומאוד משתנה. ספר יחיד או ספר ראשון בסדרה יכולים לקחת הרבה זמן כי אני יוצרת עולם חדש. לפעמים הספר השלישי או הרביעי בסדרה ייקחו פחות זמן כי הדמויות כבר בנויות בתוך העלילה ובעיקר בראש שלי. תהליך הכתיבה הוא המשתנה העיקרי, שאר התהליכים כמו העריכה, עיצוב הכריכה, העימוד והדפוס כבר זורמים מעצמם, בעיקר משום שאני עובדת עם אותם אנשי מקצוע מדהימים כבר שנים ואנחנו מכירים כל כך טוב שלפעמים אנחנו מבינים זה את זה כמעט בלי מילים.
שאלה 4: הספר ששינה את חייך? שבגללו אמרת לעצמך "אני אהיה סופרת"
תשובה: אף ספר, פשוט כי מעולם לא חשבתי שאהיה סופרת. גם כשסיימתי לקרוא את "חמישים גוונים של אפור" והתחלתי לכתוב בלילות, כתבתי בשבילי. לא חשבתי שמישהו אי פעם יקרא את המילים שלי. לא כתבתי כדי לצאת לאור, פשוט הקלדתי מתוך צורך פנימי. לא יכולתי לעשות שום דבר אחר. זה היה תהליך מרפא ומאתגר ומדהים וכל מה שקרה בעקבותיו הוא לא פחות ממופלא, אבל זה מעולם לא היה מתוכנן.
שאלה 5: כשאת כותבת ספר, את גם עושה...?
תשובה: שותה המון קפה. רואה טלוויזיה כדי לנקות את הראש ולא לחשוב על כלום כי לפעמים מאוד קשה להשתיק את הדמויות שמדברות אליי בכל רגע נתון. אני בוכה יותר מהרגיל כי תהליך הכתיבה מאוד אמוציונלי ומעייף ודורש ממני המון כוחות ואני עושה מדיטציה או הולכת לדיקור כדי להוריד את מפלס הלחץ. ובעיקר מזכירה לעצמי לנשום.
אוסף פרטי
בהצלחה גדולה ומחכים כבר לספר הבא :)
