אגדת צפת

צפת של המאה השש עשרה היא אחת התופעות המופלאות שנוצרו בתרבות היהודית. אך בעוד שנחקרו לעומקם קבלת צפת וההלכה שהתפתחה בה, תורת המוסר העשירה והפיוט הדתי, תחום מרכזי אחד לא זכה לעיון ראוי – אגדות צפת. על האגדות שנוצרו בצפת בתקופה זו בנוי המיתוס של צפת שהזין את הדמיון היהודי במשך למעלה מארבע מאות שנים. האגדות הללו אינן פנטסיה בלבד, הן ביטוי לבני האדם שחיו בצפת, לא רק לחכמי ההלכה והמיסטיקנים הגדולים או בעלי המוסר הסגופים. האגדה, להבדיל מז´אנרים עממיים אחרים כמו המיתוס והמעשייה, עוסקת בבני אדם, לא באֵלים, לא במלכים ולא בנסיכות יפהפיות. כיוון שהאגדה מתפתחת במשך תקופה ממושכת, ונפוצה בעל פה ובכתב במשך זמן ארוך עוד יותר, היא משמשת ביטוי, גלוי או סמוי, לתחושותיה ולעמדותיה של החברה שיצרה וסיפרה אותה, על כמיהותיה, חרדותיה ומתחיה. פרקי הספר השונים מציגים, באמצעות חשיפת האגדות ופרשנותן, את הדרך שבה ראו בני צפת את עצמם ואת עולמם, שנע בין מציאות לפנטסיה. במהלך הדיון נחשף עולם עשיר של אגדות ומעשיות, חלומות והזיות, דברי רכיל ועדויות של חולין, הוראות מוסר ודמיון מיסטי – כולם נאמרו, נוצרו ונהגו לפני כארבע מאות שנים, וכולם משקפים את אחת התופעות התרבותיות העשירות, המרתקות והדינמיות ביותר שנוצרו בכל תולדות התרבות היהודית.על המחבר:עֵלי יסיף הוא פרופסור מן המניין בחוג לספרות שבאוניברסיטת תל אביב. כיהן כראש החוגים לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון ובאוניברסיטת תל אביב, ייסד את תכנית ´אופקים´ – התכנית להכשרת מורים מצטיינים במדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב –  ועומד בראשה.מספריו הקודמים: סיפור העם העברי: תולדותיו, סוגיו, משמעותו (1994); ספר הזכרונות הוא דברי הימים לירחמאל: מהדורה ביקורתית (2001); כמרגלית במשבצת: קובץ הסיפורים העברי בימי הביניים (2004).