אחות שמש

אתה. אתה מושך אותי כבר שתים עשרה שעות. כבר שתים עשרה שעות אני רוצה לומר לך מילה אחת ולא יכול. לא שתים עשרה שעות, כבר ארבעים שנה אתה בורח. יש לך שתי שיטות. אחת – להיעלם. והשנייה היא להציף בדיבורים. אתה רואה שאני רק פותח את הפה, אתה מקדים אותי ברגע ומתחיל לשטוף. ולספּר. ולספּר. אני רוצה עכשיו שתגיד לי, אחת ולתמיד, למה דורית התאבדה. היא באה במיוחד לכאן מתל אביב. אני חושב שהיא הצביעה לכיוון שלך. עכשיו תגיד לי למה. זה הכול. אני דורש תשובה.
ביום שישי חורפי וגשום מגיע אורי אולמן לבית שבו מתגורר אביו בירושלים כדי לברר עם אביו מדוע התאבדה אחותו האהובה דורית. אבל האם תיתכן בכלל תשובה על שאלה כזאת? יותר משהוא ניסיון להבין את המוות, אחות שמש, הרומן החמישי של דרור בורשטיין, הוא רומן שמחפש שפה לתיאור כאב החיים ויופיים, וחוקר את הקשרים הגלויים והסמויים שמחברים בינינו לבין האנשים שאמורים להיות הקרובים לנו ביותר. בישירות ובדרכים צדדיות, בעדינות רבה ובאמצעות הומור פרוע, מצליח אחות שמש להשיב לחיים קִרבה עדינה בין אח לאחות ולספר על אינספור רגעי החסד שמהם מורכבים החיים וגם התפוררותם.
דרור בורשטיין, סופר, משורר ומסאי, הוא אחד היוצרים המקוריים והמוערכים בספרות הישראלית. בין ספריו הקודמים: "אבנר ברנר" (זוכה פרס ברנשטיין לספרות), "הרוצחים", "קרוב" ו"נתניה".