איש בשנתו

שירת מיקי מילר מתאפיינת בטון הגותי פילוסופי עמקני בנוסח המודרניזם העילי. תמצא כאן מחשבות מורכבות ורעיונות מקירקגור ועד היידגר. זו שירה אימאג'יסטית־קולאז'ית. עם זאת, מן הראוי לציין, כי זאת אינה שירה שכלתנית קרה המוותרת על רגש. זו דווקא שירה המעוררת לֵב רַגָּשׁ ויוצרת מרחב אינטימי עם הקורא. ככל שאתה מעמיק חפור בשירים, המביעים בעיקר את מצב האדם בהבּיטאט שלו, עירוני או כפרי, תמיד מתחת לבית יש עוד בית ומעל לבית עוד בית, ובתוך האדם עוד אדם מלא מאוויים ויֵצֶר. אתה חש כי יש כאן קול בָּשֵׁל המשורר לך ביד בטוחה. מפתיע ביותר שזה ספר הביכורים שלו, עד שאתה כקורא שירה תוהה בינךָ לבינךָ היכן היה כל השנים הללו ומדוע נעדר מעולם הספרות.
רן יגיל - עורך, מבקר וסופר
לקראת
עֶרֶב בָּא אֶל בֵּיתִי
אִטִּי וּמִשְׂתָּרֵךְ
וְנִמְהָל עִם צִלִּי הַמִּתְאָרֵךְ אִתִּי
בִּרְחוֹבִי הַכֵּהֶה וְהוֹלֵךְ
מֵאִתִּי.

ציור על העטיפה: מיכאלה מילר