איש השומר מיתוס ומציאות

מכתביהם של מנדל וטובה פורטוגלי פורשים דיאלוג זוגי שהתרחש על רקע נסיבות מיוחדות. מנדל פורטוגלי היה ממייסדי ארגון ״השומר״ וממנהיגיו. טובה אליוביץ׳ היתה בת למשפחת חלוצים מהעלייה הראשונה. ההתכתבות בין בני הזוג נמשכה בין השנים 1914-1912, כאשר מנדל נע ונד, מתוקף תפקידיו בארגון, בין מושבות הגליל ויהודה, ואילו טובה נדדה עם ילדיה הפעוטים בניסיונות לקיים ״בית״. הפעילות ב״השומר״ והנדודים, שכפו מציאות של געגועים תמידיים, היו הרקע להתכתבות האינטנסיבית בין בני הזוג. כשדומה היה כי סוף סוף תתאחד המשפחה ותבנה את ביתה ב“כפר השומרים“, נהרג מנדל. טובה עלתה להתיישבות בכפר גלעדי עם חברי “השומר“, ושם הקימה את ביתה. מכתביו של מנדל היו שמורים אצל טובה, במזוודה, לאורך כל שנות הנדודים וההתיישבות. כאשר נפטרה ב-1965 הוצאה המזוודה מחדרה. יוסק׳ה מלמוד, הארכיונאי של הקיבוץ באותן שנים, הבחין בה על השביל ומצא בתוכה את צרור המכתבים. הוא שיער את ערכם ואסף אותם לארכיון הקיבוץ. צרור המכתבים של טובה ומנדל הוא תעודה יחידה בסוגה, שכן אנשי ״השומר״ מיעטו בכתיבה אישית, ומכתביהם, לרוב, לא נשמרו הן משום פרטיותם, שלא נחשבה בעיניהם, והן בגלל חיי הנדודים שהיו מנת חלקם. לאורם של מכתבים אלה אמנם נסדק המיתוס שאפף את איש ״השומר״, אך אין בכך כדי להנמיך את קומתו ולמעט מקסמו