בית הזיכרונות והשכחה

בית הזיכרונות והשכחה הוא עיון סוגסטיבי בתופעת הרוע – הרוע בהיסטוריה, הרוע באדם –  בהפגישו בין ארבעה סיפורי חייהם של יהודים שאיבדו את משפחותיהם, כעדות מרגשת המורכבת מיומנים, מכתבים וחלומות בהקיץ. ברומן, הבנוי להפליא, נפגשים חלום ומציאות, סבל ותשוקה, הממשי והאפשרי, המיתי והמיסטי, המסמך והבדיון. הזיכרון מוצג  הן ככורח והן כשליחות, והשפה כסגולה להישמר מפני הרוע: "צריך היה להמציא שפה חדשה כלשהי, שפה טהורה שלא טומאה, הניחנת בבהירות, בעומק, בכוח, העשויה להביע רגשות אמתיים. שפה כזאת, מדויקת ועוצמתית, עשויה להיות  הגנה  חזקה ביותר מפני הרוע."