בשבח הצללים

״יתרונה של קערית הלק הוא בתחושה שמתעוררת ברגע שבין הסרת המכסה וקירוב הקערית אל הפה, ובהתבוננות לתוך עומקו האפלולי של הנוזל השקט שצִבעו כמעט שאינו מובחן מדפנות הכלי שבו הוא נתון. אי אפשר לראות מה נמצא בתוך אפלוליותה של הקערית, אבל אפשר לחוש ביד את תנועותיו הרכות של המרק, טיפות דקות מצטברות על שפתי הכלי, האדים עולים ומטפסים מבפנים, והניחוח שהם נושאים איתם עד סמוך לפה רומז על הטעם הצפוי. איזה הבדל בתחושה של הרגע בהשוואה למרק בסגנון המערבי המוגש בקערה רדודה ולבנה. הרגע ההוא הוא רגע של מסתורין, אפשר אפילו לומר, רגע עם טעם של זֵן.״