בשוכבי ובקומי אישה

זוהרה, אחות בבית חולים, אישה לא נשואה, מביאה לעולם ילד. מיום בואו משליטה זוהרה את האמהות על כל הוויתה, עד שמופיע גבר, נוקש על דלתה, ומעמת את מצפונה עם נשיותה ועם האהבה: האם אי אפשר "להיות אם" ובו בזמן "להיות אישה אהובה"?
סיפורה של זוהרה, שתחילתו התלבטות והמשכו סערה, גורף אתה קורא אל מרכזו של קונפליקט בין התשוקה לאהוב לבין תחושת המחוייבות. וכך, מתוך מצוקת החד הורות והעבודה התובענית בבית החולים, המצויה כל הזמן ברקע הדרמה, לומדת זוהרה שמותר גם לאהוב.

בשוכבי ובקומי, אשה הוא ספרה השלישי של מירה מגן, מחברת רב המכר "כפתורים רכוסים היטב" (שזכה בפרס קרן אולשוונג, 1988) והרומן "לא תכה בקיר".