דבר שמתחפש לאהבה
תקציר
"הספר הזה הוא עלי," כותבת גליה עוז, "אבל אני לא יחידה. בתים כמו הבית שבו גדלתי צפים איכשהו בחלל, הרחק מהישג ידם של עובדים סוציאליים, מחוץ לטווח ההשפעה של מהפכות כמו מי טו, בלי להשאיר סימן ברשתות החברתיות. מסויטים ומבודדים, הם מצפינים בחוכמה את הסודות שלהם כמו ארגוני פשיעה. כדי לכתוב על זה אין לי ברירה אלא להתגבר על האילמוּת והחשאיות, על ההרגל לשמור הכול בבטן ועל הפחד מה יגידו. אני לא באמת מתגברת, כמובן. אבל אני כותבת."
דבר שמתחפש לאהבה הוא עדות כנה וחשופה על חייה של עוז, אבל גם מסמך ייחודי על הדינמיקה של עריצות בתוך המשפחה, "מדריך-כיס לניצולי התעללות", שנכתב עבור כל מי שמוכן להישיר מבט אל הצללים שבחיי בני אדם, ואל מציאות שבה הבית איננו תמיד מקום בטוח.
"כבר מהשורות הראשונות, ועד לסופו, הספר אחז בי, טילטל וריגש אותי בעוצמות נדירות, ומוסיף להעסיק אותי ולהתדיין אתי עד עכשיו. זה ספר שהקורא והקוראת אותו, מסיימים את הקריאה בו בני אדם שונים מכפי שנכנסו אליו. הוא גם אחד מאותם ספרים בעלי-סגולה שקוראים ובוחנים לעומק את קוראיהם. זו גם הסיבה, לדעתי, לכך שהוא מעורר לא רק אי-הבנה מייאשת ממש, אלא גם בהלה וזעם קיצוניים, שאנו עדים להם יום יום" — פרופ' עדית זרטל
