דופק

עוקב אחר יומיים יוצאי-דופן בחייהם של יונתן ברגר ושל דודתו יהודית, שבאה לבקר את אחיה החולה. שניהם מוצאים את עצמם מיטלטלים במרחבים הגיאוגרפיים והתודעתיים-קיומיים שבין תל-אביב לבין ראשון לציון, ובין ג´נין לבין קאסול שבהודו. הקשיים המתמשכים של כל אחד מהם להידבר עם עצמו ועם הקרובים לו נמסרים בתיווכו של קול מספר נוכח- נפקד, שהוא אולי גיבורו השלישי, הסמוי, של הספר. באמצעות קול זה מיטיב יניב איצקוביץ´ לתאר דמויות שסועות הנאבקות להתאים את עצמן לקוד הנורמאליות הישראלי, ובתוך כך חושפות את עיוותיו של קוד זה ואת האלימות המובלעת בו.