די לי לול

 דִּי לִי לוֹל הוא סיפור מחורז וקצבי על סבא שוע, נכדתו תמר ופינוקיה, בובת עץ שהכין לה, בובה מדברת שיודעת לאהוב ולהיות אהובה.

את דִּי לִי לוֹל כתבה שלומית כהן אסיף, הסופרת האהובה על ילדים ועל מבוגרים כאחד, עטורת פרסים (פרס אקו"ם על מפעל חיים, פרס ביאליק, פרס מפעל חיים 

על שם דבורה עומר ועוד).  

רונה יפמן היא אמנית, ציירת, צלמת סטילס וּוידאו; עובדת בתל אביב ובניו יורק; עבודותיה מוצגות בארץ ובעולם. היא צילמה את התצלומים המובאים בספר.

לאורך הסיפור מהדהד ניגון ערש עממי עיראקי מוּכּר – דִּי לִי לוֹל.