דף הבית > דרום אמריקה באופנוע
דרום אמריקה באופנוע
תקציר
189 עמודים.
"האיש שכתב את הרשימות האלה מת ברגע ששב ודרך על אדמת ארגנטינה. האיש שעורך ומלטש אותן עכשיו,´אני´, אינו אני, או לכל הפחות אין זה אותו אני פנימי. השוטטות חסרת המטרה ברחבי ´אמריקה הגדולה´ שלנו שינתה אותי יותר משציפיתי." איש שכתב את הרשימות במהלך מסע באמריקה הדרומית, היה ארנסטו גווארה, סטודנט ארגנטינאי לרפואה בן 24 – האיש שהתפרסם כעבור שנים אחדות בעולם כולו בשם צ´ה, מהפכן וסמל.
מסעם של ארנסטו וחברו הטוב אלברטו גראנאדו, לאורכה ולרוחבה של היבשת, התחיל בדצמבר 1951, על אופנוע נורטון 500, ונמשך ,על-פי אותו עיקרון בסיסי שהוליד אותו: אילתור". הוא נמשך כך גם אחרי שהאופנוע שבק חיים, כששני הנוודים עושים את דרכם כמעת ללא פרוטה, במשאיות, ברגל, באונייה ובמטוס, מארגנטינה דרך צ´ילה, פרו וקולומביה עד ונצואלה. תזזית ורעננות מאפיינים את הכתיבה של ציה הצעיר, הנע בקלות מפגישות מרגשות או משעשעות עם אנשים בדרך, למחשבות על הסבל של האינדיאנים ולניצני מודעות לצורך במהפכה; מסיפור יבשושי ואירוני על קשיי המסע לתיאורי נוף קצרים ופיוטיים; מדיווח מפורט על מכרה נחושת או מושבת מצורעים לרשמים מפתיעים ברחבות הדעת על קוסקו האגדית, בירת האינקה; ממחאה על הקפיטליזם הדורסני של ה"יאנקים", דרך הרהור על "רוחו הכמעט-אינדיאנית של בן אמריקה הדרומית", ועד לנבואה מצמררת על עתיד המהפכה ועל גורלו שלו.
אורי פרויס, היסטוריון המתמחה באמריקה הלטינית, תירגם את הרשימות והוסיף אחרית-דבר על חייו ומותו של האיש שהיה לאגדה, ועל ההקשר ההיסטורי והאידיאולוגי של הספר.
"האיש שכתב את הרשימות האלה מת ברגע ששב ודרך על אדמת ארגנטינה. האיש שעורך ומלטש אותן עכשיו,´אני´, אינו אני, או לכל הפחות אין זה אותו אני פנימי. השוטטות חסרת המטרה ברחבי ´אמריקה הגדולה´ שלנו שינתה אותי יותר משציפיתי." איש שכתב את הרשימות במהלך מסע באמריקה הדרומית, היה ארנסטו גווארה, סטודנט ארגנטינאי לרפואה בן 24 – האיש שהתפרסם כעבור שנים אחדות בעולם כולו בשם צ´ה, מהפכן וסמל.
מסעם של ארנסטו וחברו הטוב אלברטו גראנאדו, לאורכה ולרוחבה של היבשת, התחיל בדצמבר 1951, על אופנוע נורטון 500, ונמשך ,על-פי אותו עיקרון בסיסי שהוליד אותו: אילתור". הוא נמשך כך גם אחרי שהאופנוע שבק חיים, כששני הנוודים עושים את דרכם כמעת ללא פרוטה, במשאיות, ברגל, באונייה ובמטוס, מארגנטינה דרך צ´ילה, פרו וקולומביה עד ונצואלה. תזזית ורעננות מאפיינים את הכתיבה של ציה הצעיר, הנע בקלות מפגישות מרגשות או משעשעות עם אנשים בדרך, למחשבות על הסבל של האינדיאנים ולניצני מודעות לצורך במהפכה; מסיפור יבשושי ואירוני על קשיי המסע לתיאורי נוף קצרים ופיוטיים; מדיווח מפורט על מכרה נחושת או מושבת מצורעים לרשמים מפתיעים ברחבות הדעת על קוסקו האגדית, בירת האינקה; ממחאה על הקפיטליזם הדורסני של ה"יאנקים", דרך הרהור על "רוחו הכמעט-אינדיאנית של בן אמריקה הדרומית", ועד לנבואה מצמררת על עתיד המהפכה ועל גורלו שלו.
אורי פרויס, היסטוריון המתמחה באמריקה הלטינית, תירגם את הרשימות והוסיף אחרית-דבר על חייו ומותו של האיש שהיה לאגדה, ועל ההקשר ההיסטורי והאידיאולוגי של הספר.
0 ביקורות
