דרך המגדלור 16

שלום לך,אנחנו עדיין לא מכירים, אבל אני מבטיחה שבעוד כמה שעות זה ישתנה. אתחיל בווידוי: אם יש משהו שאני שונאת לעשות הרי זה לשפוט בתיקי גירושים. אולי זו רגישות אישית שלי – הנישואים שלי התפוררו לפני כמה שנים, ועדיין לבי נחמץ בכל פעם שאני רואה משפחה על סף פירוק. אני אוליביה, אגב, שופטת בבית משפט לענייני משפחה בסידר קוב, עיר קטנה ומתוקה שרבים מבני משפחתי וחברי מוצאים בה בית חם.אחת מהם היא אמא שלי. לא תופתעו לשמוע שיש לה די הרבה דעות, והיא תמיד מוכנה להשמיע אותן. הנה, למשל, לא מזמן טיפלתי בתביעת הגירושים של בני זוג צעירים שעברו טרגדיה והחליטו ללכת איש-איש לדרכו. אמא שלי התעקשה באוזני שהם לא עשו מספיק מאמצים להציל את הנישואים שלהם, ואכן, כשהסתכלתי עליהם ראיתי שהאהבה ביניהם עדיין לא מתה. יש עוד סיכוי.אז קיבלתי החלטה יוצאת דופן: אתם לא מתגרשים. לכו לטפל בבעיות שלכם. לא תאמינו אילו תגובות קיבלתי! עורך המקומון שלנו (וגבר שלא הייתי מתנגדת לראות אותו שוב!) פרסם כתבה על ההחלטה שלי, וכעת כולם מדברים רק עליה. ונו, טוב, גם קצת עלי.נתראה בקרוב,אוליביה.