האלביתי מבחר כתבים ח

מסתו של זיגמונד פרויד "האלביתי" ("Das Unheimliche"), אשר פורסמה לראשונה בשנת 1919 (ותורגמה בעבר תחת הכותרת "המאוים"), נתפסת היום כאחד הטקסטים המכוננים והמשפיעים ביותר בתחומי לימודי התרבות, ביקורת האמנות והפילוסופיה הקונטיננטלית. במסגרת מגמות הקוראות לחזרה לפרויד, כמו זו של ז´אק לאקאן, אף נודעת לה חשיבות רבה בשאלות שהקליניקה האנליטית מחדדת יום-יום. המסה מתארת בעגמומיות-מה את הביוגרפיה הנפשית של האדם המודרני, את אי-יכולתו להיחלץ מהטראומתי והנורא, שממנו הוא חרד ואליו הוא נמשך. פרויד מתחקה אחר תחושה השקועה כולה במילה הגרמנית unheimlich, אשר אין לה מקבילה בשום שפה אחרת – תחושת עצם הזרות השורה בתוך האינטימי עצמו, תחושת הצמרמורת והאי-נוחות שעולה במפגש עם הביתי שהוא בה בעת מסתורי וכמוס, מאיים ומפתה.
פירושו של פרויד את מושג האלביתי הוא תגובה למאמרו הקצר של הפסיכיאטר-נוירולוג ארנסט ינטש "לעניין הפסיכולוגיה של האלביתי", שהתפרסם בשנת 1906 ומובא כאן בתרגום ראשון לעברית. פרויד מתמודד עם התזה של ינטש, אשר לפיה האלביתי נובע מ"אי-ודאות אינטלקטואלית" אשר מתעוררת במפגש עם דימויים או יצורי כלאיים הממזגים בין החי לדומם, בין האנושי לחייתי, בין האנושי לטכנולוגי ועוד. ינטש טוען שניתן למצוא דוגמה מובהקת לכך בסיפוריו של את"א הופמן, ופרויד מניח שהכוונה בעיקר לסיפור "איש החול", אשר גם תרגומו מובא בספר זה.
התרגום הנוכחי, בניגוד לקודמו, שהתפרסם ב-1968 תחת הכותרת "המאוים", הוא תרגום מלא של הטקסט וכולל חלק מרכזי בניתוח של פרויד שלא תורגם לפני כן: בחלק זה מבקש פרויד להסביר את משמעות המושג באמצעות הבאתם של ערכים ממילונים גרמניים, בלוויית רצף דוגמאות ארוך ומאלף. זו היא התשתית הלשונית של המאמר שבלעדיה לא ניתן להבין נכוחה את תחושת האלביתי שפרויד מנתח.
לספר מצורפת הקדמה מאת עורך הספר, ד"ר יצחק בנימיני, על אודות מושג "האלביתי", לצד הקדמה מאת ד"ר רות גינזבורג – מתרגמת מסותיהם של פרויד וינטש. "איש החול" מאת הופמן מובא כאן בתרגומה של נילי מירסקי.