האלף

160 עמודים

"אלף היא נקודה במרחב של הנקודות האחרות נכללות בה," כך מסביר קארלוס ארחנטינו
נדרי לבורחס בסיפור "האלף". הוא מודאג וזועם, כי יש לו אחת כזאת אצלו בבית, מתחת
למדרגה התשע-עשרה היורדת אל המרתף, ועכשיו רוצים בעלי-הבית להרוס אותו כדי להרחיב
בית-קפה אופניתי. האם הוא לא רק משורר גרוע אלא גם מטורף, כפי שסבור בורחס, מספר
הסיפור? זאת לא נוכל לדעת לבטח עד שלא יחוש אל ביתו של דנרי לראות את התופעה במו
עיניו. ומי יודע? אולי גם אז לא נוכל להיות בטוחים...
לראשונה מובא כאן לפני הקורא העברי קובץ הסיפורים שמבין יצירותיו של בורחס
רק ´בדיונות´ משתווה אליו באיכותו ובחשיבותו. גם כאן ניגש בורחס לנושאים
עיוניים "כבדים" כמו הקיום, הזמן, המשמעות וכו´, ומעצב אותם בדרכו המיוחדת,
האירונית והלירית כאחת, לסיפורים ספרותיים מחכימים, מרגשים ומשעשעים.
אחדים מן הסיפורים עוסקים בשאלות שהעסיקו מיסטיקנים במרוצת הדורות, כמו למשל: כיצד
יכולה תודעה אנושית מוגבלת במרחב ובזמן להשיג את מכלול הבריאה? בורחס מדמיין כמה
וכמה אפשרויות, אף אך פעם אינו שוכח לציין את המחירים שגובה ההתנסות במוחלט. לצורך
תרגילים מחשבתיים מבריקים אלה הוא מגייס לא רק את רגישותו הפיוטית אלא גם למדנותו
המרשימה. בספר זה במיוחד הוא נותן ביטוי להערכתו ולסקרנותו כלפי תרבויות שונות
משלו, ובמיוחד תרבות האיסלאם (למשל ב"חיפושו של אברואס") והיהדות (למשל "האלף"(.
סיפורים אחרים ממחישים את הבעיות והפרדוקיסם החביבים על בורחס - ציוויליזאציה
וברבריות, חלופיות ההפכים, מראית עין ומהות - דווקא על רקע ההווי הפראי של הספר
הארגנטיני-אורוגוואי. "האיש על הסף", לעומת זאת, לוקח אותנו להודו בתקופת השלטון
הבריטי. ואולי המעמיק מכולם, הסיפור "Deutsches Requiem" ("רקוויאם גרמני"), נכתב
רק חודשים ספורים לאחר תום מלחמת -העולם השנייה, ומציע ניתוח נועז וחזק של התפתות
הרוח הגרמנית לנבלה הנאצית ושל תוצאותיה הטראגיות.
לנוסח העברי של הסיפורים מצורפות כאן בסוף הספר הערות רבות, שנועדו לסייע לקורא
להפיק את מלוא ההנאה משנינותו המלומדת של בורחס בלי לרוץ כל רגע לספרייה.