תקציר
קֹדֶם גַרְנּוּ בַּבַיִת הַּגָבֹוּהַ, אֲבָל אִּמָאָ אמְרָה שֶהּוא קְצָת שָבור
וְעַד שֶּיתַּקְנו אֹותֹו נֵלְֵך לַבַיִת הַנָמּוְך.
בַבֹקֶר יָצָאתִי לֶחָצֵר שֶל הַבַיִת הַנָמוך.
ֹלא רָאִיתִי אֶת הַיָם וְלא רָאִיתִי אֶת הַמְכֹונִיֹות ׁשֶנֹוסְעֹות לְמַטָה בַכְבִיׁש.
ָאמַרְתִ י לְאִמא: ”אֵין פֹה ׁשום דָבָר.“
אִמָא ָאמְרָה: ”תִסְתַכְלִי טֹוב.“