הבראה

78 עמודים.
אל הפטל הנשכח שמתעקש בכל אחד מאתנו, גם אחרי שהפועלים שפכו עליו בטון, שרה חמוטל. ידיים מסתירות את פנינו באימה אך נואשות גם לגלות אהבה. למה נפלא לקוראי שירה להיפגש עם הספר זה? אתה, את ואני ניווכח: "כשנגמר את כל המנה / ישאר כאן רק כתם לבן" – חסד השירה הזאת: "בוא מהר לאהב אותי / בוא אלי בקרוב"...
יוסף עוזר
יש לה מה לומר והיא אומרת את זה בלי לתלתל את קירות הבית או את עמודי התחבורה (...) בתבונה, בחוש מידה, ביושר, בלשון בהירה. כתיבתה אמינה, אנושית וחפה מצעקנות.
נסים קלדרון
חמוטל בר-יוסף נאמנה לעצמה ולעצמותה, ללא כזב, ואין העמדת פנים לא בחיים ולא בכתיבה. שיריה הם העמקה מן היש אל מעבה הישות. שירתה מבקשת להפשיט את מחלצות המילים להיות ברות.
עליזה גרינברג טור-מלכה
איזו כתיבה נפלאה – מוחשית, דייקנית, תמציתית, מרוכזת, וכל כך לא פולשנית, דורסנית או וולגרית.
כרמית אמיתי
שירתה של חמוטל בר-יוסף היא גילוי, כזה המזדהר מתוך החשכה באורח חד, מובחן ופולח, ועם זאת זך ומזוקק כפנינה.
יאיר מזור
בשיריה החדשים של חמוטל בר-יוסף יש קרבה נדירה בין דברים הנאמרים ובין צורת אמירתם: השורות עצמן פוחדות, צוהלות ומדממות ובאותה עת הן גם חכמות.
מירון ח. איזקסון