הברלינאי האחרון

221 עמודים
בעיני רוחי ראיתי את הצעדים שאבי השאיר. התאוויתי אליהם. קינאתי בגרמנים על שהם חיים במחיצת הצעדים האלה. קינאתי בהם מפני שאבי וחבריו אהבו אותם יותר משאהבו אותי או אותנו או את הארץ שבה חיו ושבה נולדתי.
"משהו רע קורה בגרמניה. קניוק ראה את זה מגיע...
קרוב לעשרים שנה הוא מגיע אליה פעם אחר פעם, כדי להתחקות אחר "מפה גנטית" שהוריש לו אביו, יליד המקום, ולנסות להתיר את הקשר הגורדי היהודי-גרמני. כעת, לראשונה, הוא מרגיש שהצליח להשתחרר מהשדים שרדפו אותו מאז ילדותו. אבל השדים שעזבו אותו מתעוררים אצל הגרמנים...
"מגרש השדים´ של קניוק הוא ספרו "הברלינאי האחרון"... קניוק כינס בו את רשמי מסעויתו הרבים בגרמניה. כתב על מפגשים עם אנשים ברחוב ועם אנשי-שם. בתקופה שבה גרמניה "האחרת", המתאחדת, שינתה את פניה, קניוק שימש עד לרגע הרואה כל פגע. נפקד ונוכח, זר ושייך, משליך מבט חודר אל תוככי גרמניה של היום ועורך מסע אל תחתית התודעה הגרמנית.
"בשפתו הישירה והנוקבת הוא סוגר חשבון עם אטימותם של הגרמנים, עם עיוורונם של האינטלקטואלים, עם צביעותם של היהודים המקומיים ועם בורותם של הישראלים, מנפץ אץ כל המיתוסים על גרמניה החדשה ועל הפיוס היהודי-גרמני... הוא חושף את האמת המרה, שאין ´גרמניה אחרת´. זאת הטרגדיה היהודית כאן, הוא מסביר. מאות שנים ניסן היהודים להיות אהובים על-ידי הגרמנים, אבל הגרמנים לא אוהבים אותם..."
אלדד בק, ברלין.
"הברלינאי האחרון" כבר ראה אור בגרמניה וזכה שם לביקורות נלהבות בצד ביקורת נוקבת על דמות הישראלי הפרנואיד, המתיימר להציב מראה לגרמנים בני דורו.