הטלת גורל אלוהים ואדם במסורת היהודית

כבר בתנ"ך שימשו גורלות לניחוש והגדת עתידות, ללכידת פושעים ולמינוי מלכים, לצרכים צבאיים, לחלוקת הארץ, להנחלת ירושה ולצורכי פולחן ביום הכיפורים, ולאורך ההיסטוריה התווספו עוד שימושים רבים בגורל. ספר זה חושף את השימושים המגוונים בהטלת גורל במסורת היהודית מתקופת המקרא ועד שלהי הרנסנס ומנתח את משמעותם. מסביב לשולחן אחד יכולים לשבת ארבעה אנשים בעלי השקפות שונות ולהפיל גורלות: האחד רציונליסט, שמאמין שתוצאות הגורל מקריות, השני מאגיקון, שמאמין שכוחות עליונים חורצים גורלות, השלישי מהמר שמעוניין לשחק, והרביעי חושש להחליט בעצמו ולכן מטיל קוביות. בהתאם לכך, הפרק הראשון של הספר מציג ארבעה פירושים עקרוניים שונים להטלת גורל: פירוש רציונלי, פירוש מנטי, פירוש משחקי ופירוש פסיכולוגי.  הפרקים העוקבים, המהווים את חלקו השני של הספר, מנתחים מקורות ופרשיות היסטוריות שבהם נעשה שימוש בגורל לצרכים שונים: שימושים מובהקים לצורכי ניחוש; בחירת אנשים לחיים ולמוות, לתפקידי מלוכה וכהונה ובחירת עם ישראל לעם סגולה בגורל; חלוקת טובין שונים וחלוקת ארץ־ישראל בגורל; גורלות שעירי יום הכיפורים, גורלות חג הפורים וגורלות משחק. כך נפרסים בספר תפיסות עולם שונות וויכוחים רחבים שניתלו בהטלת הגורל לאורך ההיסטוריה היהודית. הרב ד"ר שרגא בר און הוא ראש מרכז דוד הרטמן במכון שלום הרטמן בירושלים ומרצה לתלמוד ולמחשבת ישראל במרכז האקדמי שלם.