היום שבו הכל השתנה.

כל הסיפורים מתחילים ככה: 7 באוקטובר 2023, 6:28 בבוקר. לפעמים: 6:30. ביישובים מרוחקים מרוחקים החסד לעתים מתארך קצת, אולי אפילו עד השעה שבע.

אבל בכל הסיפורים ישנו רגע אחד.

רגע אחד שבו הכול משתנה. שבו החיים הקודמים עוצרים מלכת והכול מוטח למציאות חדשה, מטורפת. בשבילי הקיבוצים, בממ"דים, במסיבת הנובה ברעים, במיגוניות, בכבישים לאורך העוטף, בתחנת המשטרה בשדרות – בכל מקום בבת אחת: רגע אחד.

אבל ישנן איכותיות שמצליחות להבקיע מבעד לשבר של הרגע הזה. אלה הן איכויות שטופחו במשך שנים ולפעמים גם עשורים: אהבה חסרת גבולות – גם אל מול פני המוות – של הורים לילדיהם ושל סבים לנכדיהם; שליחות בלתי-מתפשרת להציל גם בתוך התופת; מסירות נחושה עד טיפת הדם האחרונה; שלווה סטואית אל מול פני האימה; הגבורה שבלעשות את הדבר הנכון, בכל מחיר; האומץ להתמודד עם הנורא מכול לבד, במשך שעות ארוכות, ועוד שעות, ועוד – ולא לאבד תקווה.

היום שבו הכול השתנה הוא עיבוד גרפי של עשרה סיפורים משבעה באוקטובר. המדיום האיורי נאחז בדימוי המוכר אבל מזריק לתוכו את חיי הנפש, את הפנטזיה, את הריכוך של הזוויות הקשות, הפוצעות של המציאות. הוא מראה את מה שאי אפשר להראות אבל צריך לראות. ובמקום של זוועה וייאוש, הוא מפיח תקווה.

עשרה מאיירים מהמובילים בארץ מתארים רגעים של גילויי תעוזה ותושייה, של סולידריות ואנושיות שהן כה גדולות עד שנדמה שהן לקוחות מעולם האגדות, אבל הן לא. לתיעוד הסיפורים האלה וגיבוריהם יש ערך היסטורי ומוסרי, ולא פחות מכך, יש בכוחו להוות אבנים בבניין זיכרון האירועים, שככל שיהיו בו יותר סיפורים של אחווה, חסד ורעות, כך יהיו העתיד שלנו – והזהות שלנו – מלאים בהם יותר.

אור יוגב על מאיה אלפר * דניאל גולדפרב על נעם תיבון * רון לוין על עמית מן * אלינה גורבן על סלימאן שליבי * אביאל בסיל על מיכאל ועמליה עידן * טוהר שרמן-פרידמן על מאלי שושנה * דנה ברנר על חיים פרי * יונתן פופר על עידו רוזנטל * עובדיה בנישו על נארו * דניאל פלג על שחר (דבי) טרואן מתיאס ושלומי מתיאס