הייתי צריכה לעצור

עד עכשיו רצתי
עם משא כבד על נפשי.
פחדתי לעצור, אפילו לרגע קט,
שמא אישאר ניצבת מול הטראומה
ואצטרך להסתכל לה בעיניים.

לא הקשבתי לאף סימן
ובסופו של דבר
מצאתי את עצמי עוצרת בעל כורחי
כשהסרטן הגיע.

לראשונה בחיי נאלצתי להתמודד
עם האמת שממנה ברחתי
ובדרך גיליתי
שגם בדברים שמהם פחדתי כל חיי
יכולות להסתתר מתנות,
רק הייתי צריכה להסכים
לקבל אותן.



לימור אוסמו פינילס, בת 40, נשואה לאביעד פינילס ואימם של תומר וגאיה; מורה לחינוך מיוחד וגננת לשעבר; כיום מאמנת רגשית בשילוב אומנויות ובעלת מרכז "יוצרים הצלחה" ביבנה;
מלווה רגשית חולים ומחלימים המתמודדים עם סרטן ועם מחלות קשות אחרות.

בספר הביכורים "הייתי צריכה לעצור" מביאה לימור הצצה לעולם הלא מדובר של חיים עם פוסט-טראומה ועם סרטן שמגיע בהפתעה ועוצר את הכול. אך דווקא מהמקום שאליו הגיעה היא הצליחה למצוא את הכוחות להילחם על חייה ולזכות בהם מחדש, מחוזקת מתמיד ומצוידת בשלל כלים ותובנות. סיפור חייה המרתק של לימור זכה לתשומת לב אדירה מצד "חלאסרטן", כמו גם ברשתות החברתיות ובעיתונות הכתובה כדוגמת "ידיעות אחרונות", "הארץ", "מאקו" ועוד

"הרי כשהחדר חשוך ואתם מפחדים מה אתם עושים?
נכון, מדליקים את האור"

לימור אוסמו פינילס, כותבת הספר הייתי צריכה לעצור, מתארת בדרך מעוררת השראה את המסע שלה כחולת סרטן, עם כתיבה נגישה, מרגשת ומרתקת.

מצד אחד, מעניקה פרופורציות לבעיות היום יום, ומצד שני, מראה לנו בלי קלישאות, איך מסתכלים בלבן של העיניים של הקושי, וצולחים אותו, עם אמונה גדולה וחיוך שלא מסכים לרדת.

מומלץ בחום

ארז, רחובות.