הכתובת על מצחי

"אני עוצמת את עיני ומדמה את נגיעת ידה המרגיעה של אמי על מצחי מרחיקה את משקעי חלומות הבלהות של הילדוּת. אצבעותיה נעות על מצחי בתנועות שיוצרות אותיות ומילות תפילה שאני לא מבינה ושמעולם לא רציתי להבין, ובתוך כך לוחש פיה דברים כליווי כמעט אילם. עתה, כשאני מתעוררת מהסיוט שהיה לשגרה - שטופת זיעה, מתנשמת בכבדות ומשלימה עם נדודי השינה שיבואו אחר כך - אני זוכרת את נגיעתה המרגיעה ומעריכה אותה בעוצמה שמעולם לא הרגשתי כשהיא היתה בחיים."

מאז היתה ילדה פרצה סאירה קאדֶר העקשנית והנבונה את הגבולות שבין מסורת משפחתה לשאיפתה לעצמאות. סאירה, מוסלמית-אמריקנית ממוצא הודי-פקיסטני, נפש חופשייה ומרדנית, דחתה שוב ושוב את המושגים הכובלים של משפחה, חובה, מחויבות וגורל, ובחרה להיות לעיתונאית שתרה בכל העולם - גם באזורים המסוכנים ביותר.

חמש שנים לאחר מכן מתרחשת פורענות שיוצרת תוהו ובוהו בחייה של סאירה. עתה חייבת האישה שחיפשה בכל העולם סיפורים של אחרים, להתעמת עם סיפור חייה שלה ועם הסודות שהודחקו. מתוך צורך עז להבין את חייה היא נדרשת לסיפוריהם של הדורות הקודמים: סביה וסבותיה, דודתה האהובה, אמה ואביה. ובעודה חושפת את התקווה, הכאב, השקרים, האושר והתשוקה שהגדירו את חייהם של בני משפחתה, היא מוצאת את עצמה מול האמת שמעולם לא רצתה להודות בה: שהבחירה לא תמיד נתונה בידנו. ושהגורל הוא יותר מאשר העדפה אינטלקטואלית.

זהו ספר מרגש ונוגע ללב, רומן ביכורים מרשים המספר את סיפורה המרתק של משפחה המפולגת בגלל סודות ושקרים וגם בגלל האירועים שבהם אי-אפשר לשלוט.


"חאג´י מתארת ברומן הביכורים המרשים שלה את גורלה של משפחה שסודות ושקרים מפלגים אותה באותה מידה שעשתה זאת חלוקת התת-יבשת של הודו ב-1947... חאג´י יוצרת ללא מאמץ עירוב של תולדות משפחה וחברה בסיפור המורכב הזה שמחבר צעירה ומשפחתה על פני יבשות ומעבר לדורות."

- פאבלישרס ויקלי

"ספר נוגע ללב... רומן לירי מרגש."

- חאלד חוסייני, מחבר רבי המכר רודף העפיפונים ואלף שמשות זוהרות