המים שאנו ישנות בהם

הוריה של לינה עשו אותה במגרש החניה. מעצור היד השתחרר והמכונית הידרדרה עד שהתנגשה בעץ. כל זה כמו ניבא את הטירוף המשפחתי שיבוא אחרי לידתה: אמה תלך ותאבד עצמה וכעבור זמן תיעלם לחלוטין מחיי המשפחה, ואביה יסתגר בתוך עצמו. היא ואחותה יפתחו מערכת יחסים מסובכת עם אותו גבר, וייקלעו למחול מטורף של משיכה ובגידה, של חציית גבולות וסחרור שיובילו בסופו של דבר לטרגדיה בלתי נמנעת.

רביאה אדל, מהקולות החדשים והמבטיחים בספרות הגרמנית, טווה אגדה ריאליסטית להחריד על התפוררות המוסד המשפחתי. בשפה פיוטית וביד אמן רגישה היא מתארת את הצד האפל של כל אחד מאיתנו.

רביאה אדל, ילידת 1982, למדה איטלקית וספרות בברלין ובאיטליה. יצירתה קצרה שבחים רבים וזכתה בכמה פרסים ספרותיים חשובים בגרמניה.

"רביאה אדל מתארת בעושר פיוטי ופשטות נוגעת ללב את המבוכה הארוטית של הדור." (פרנקפורטר אלגמנייה צייטונג)

"אגדה של האנס כריסטיאן אנדרסן המתרחשת כאן בימינו, ועם זאת נצחית... כתובה בעוצמה ובשפה עוצרת נשימה." (פרייטאג)