המינגוויי וגשם הציפורים המתות

221 עמודים.
מה לטל שני, אחד משלנו-מלח הארץ, צעיר תל-אביבי קוצני, ולטוליק שניידרמן בן השבע, היושב לבדו בדירה קומונאלית זעירה וריקה, בטוח שעוד מעט יבואו הגרמנים לקחת אותו כמו שלקחו את סבא? מה לטל הממתין בתור לחבילה בסניף דואר רמת-אביבי מול המעונות ולילד המצפה לסבו המאומץ שיחזור מ"גולאגיה" הקפואה אל החצר המוזנחת של רוזה בפאתי דנייסטרוגרד הישנה? מה לכרזת תעמולה סובייטית המכוונת אצבע מאשימה אל ילד אחד ויחיד שם ולמערכון איינשטייני-שיסלי שחור-לבן כאן?


באלומת לייזר מושחזת פותח בוריס זיידמן צוהר אל הווייתם של מאות אלפי "טוליקים" החיים בו זמנית בשני עולמות מקבילים שלעולם לא ייפגשו. מבטו הספקני והחודר, רגישותו לכל הזיופים של השפות הרשמיות, כתיבתו החריפה ועשירת הדימויים פורשים בפנינו, אולי לראשונה בסיפורת העברית, את כפל ההוויה של מה שמכונה "העלייה הרוסית".