המכורה לשינה

131 עמודים.
אזהרה: לא למי שטרם מלאו לו/לה שמונה-עשר. לא לרכי-לב. לא למי שמאמין שעל כל פשעים תכסה אהבה. לא למי שנרתע מהמזיגה הנוראית של חמלה וזוועה.
מיהי בעצם האישה המסתורית והקשוחה שכתבה רומן זה? האם אשה מסוגלת בכלל לכתוב ספר מצין זה, שבו נטורליזם טבטוני מצמרר חובר בצורה כה משכנעת לדראמה פיוטית התובעת מאתנו להבין הכל ולמחול כל הכל.
על פניו: ספר על שלושה אנשים בודדים עד אימה. משולש רומנטי-לא-רומנטי. אישה-נערה שנעוריה נחמסו וחייה נתעוותו על ידי מעשה אונס ´משפחתי´ ברוטאלי.
גבר חסר-לב שעל גבול הטירוף, ומאהב נכא-רוח וחסר אונים. שלושה שאענם מסוגלים לחיים, חיים כלשהם, בשל הקללה הרובצת עליהם.
וגם זה: ´סביבה´ בדמות עדר נשים רכלניות וקנטרניות, - פארודיה אכזרית על המקהלה היוונית, שהיא התגלמות הרשעות הזעיר- בורגנית, ה´נורמאטיבית´, בלשון המשובשת של יומינו.
קשר גורדי שאינו יכול אלא להוליך לסיום איום ונורא. איום ונורא ממש. מבהיל יותר מכל רומן אימים, דומה יותר לטראגדיה יוונית שבסופה שמץ של הזדככות.
ורק מבעד לכל אלה, ספר על ניסיון נואש לקיום אנושי בכבוד, בכל התנאים והנסיבות, ולו גם ונוראיות ביותר.
ספר הדורש מקוראו השתתפות וחמלה מעבר למה שניתן, כמדומה, לדרוש, ועם זאת, ספר שלא יישכח במהרה.
רק תרגומו המופלא של אברהם כרמל, מתרגמו של ספר המופת ´ האדם ללא תכונות´ של רוברט מוסיל. אפשר להערות יצירת מופת קטנה זו היומיום שלנו.