המספרת הטובה שבפנים

"בסתיו שנת 1942 נולדה אלישבע בבית השיטה, קיבוץ של צריפים ואוהלים, בראשית דרכו בישוב הקבע, על גבעה הלומת שמש, הצופה אל הגלבוע. חייה נעו בין ביתה בבית הילדים, לבין חדר המשפחה.בגיל אחת עשרה החלה אלישבע לכתוב יומן והתמידה בכתיבה עד גיל שבע־עשרה. ביומן תיעדה בשפתה, בשפת הזמן, את חייה בקיבוץ, כפי שנשקפו בעיניה במהלך שנות החמישים של המאה העשרים: החיים בחברת הילדים, הלימודים והעבודה, יחסיה עם ילדי החוץ ועם בני המשק, אהבותיה וצערה.אלישבע כתבה על מה שראתה ועל מה שמילא את עולמה. בעיני ילדה, שאינה מודעת לכך, שהיא בוראת בזמן התרחשותו, תיעוד ייחודי של אנשים ושל תקופה שייגוזו. נערה שאינה מעלה על דעתה, שהדברים אותם היא כותבת ייקראו אי־פעם על־ידי מישהו מלבדה.שנים רבות מאוחר יותר, נזכרה אלישבע בימים האחרונים שלפני גיוסה, שהיו גם הימים האחרונים שלה בבית השיטה.