העולם האחרון

כריסטוף ראנסמאייר, הסופר האוסטרי (יליד 1954), היה סופר לא ידוע למדי עד פרסום הרומן השני שלו, "העולם האחרון", ב - 1988. עם הופעת הרומאן יצאה העתונות בהכרזות נלהבות, כגון: "הכשרון החדש הבולט ביותר בספרות הגרמנית": "אחד הרומאנים היפים ביותר בספרות בת זמננו", ומאה וחמישים אלף עותקים נמכרו מיד. "העולם האחרון" הוא סיפור חיפוש. עלילתו מתרחשת בזמן לא - זמן: ספק בקיסרות הרומית העתיקה, בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס, וספק בעידן מודרני. כי רומא, המטרופולין של האימפריה הקדומה, היא בה בשעה גם עיר מודרנית, בירתה של מדינה אימפריאליסטית טוטאליטארית: ובאימפריה הרומאית יש חשמל, טלפון, עיתונים יומיים וסרטי קולנוע. הרומאן נסוב על גלותו של המשורר הרומי המהולל אובידיוס, מחבר ה"מטאמורפוזות" ו"על אמנות האהבה", אשר הוגלה בידי הקיסר לעיירה הנידחת טומי שעל חופי הים השחור. הוא הוגלה כיוון שעצם המושג "מטאמורפוזה" עומד בניגוד לתפיסת העולם הסטאטית, שהאימפריה הרומית מושתתת עליה, ועל כן יש בו כדי לאיים על שלטונו האבסולוטי של הקיסר. לרומא מגיעה השמועה על מותו של אובידיוס, ואחד מחסידיו הצעירים, קוטא, יוצא למסע מסוכן ורב - תלאות כדי להתחקות על עקבותיו של המשורר, ולמצוא את יצירתו האחרונה, האפופה מיסתורין - "מטאמורפוזות" - שאת כתב היד שלה, לפי הרומאן, העלה אובידיוס באש. קוטא מתנסה בהרפתקאות שונות ומשונות, המבוססות ברובן על ה"מטאמורפוזות" של אובידיוס: המציאות והבדיון הספרותי "האבוד" מתערבבים עד ששוב אין להבדיל ביניהם.