העידן הבין - לאומי

"מרירות התושבים נגד שליטם עוררה תסיסה. לדברי ריב־אדדה, בשל התסיסה נגדו הוא מנוּע מלצאת את עירו מחשש להפיכה או לנטישה מסיבית של תושבים. העיר הנצורה נמצאה במצב אנוש. המחסור בה הלך וגדל ולא הייתה אפשרות להשיג סוסים", תיאור זה מן הספר שלפנינו נוגע לתקופה קדומה (1200-1460 לפה״ס בקירוב) הנבחנת בו באמצעות גישה חדשה שקוראת את התעודות הקדומות, מצבות ניצחון, תבליטים במקדשים, מכתבים, חוזים בין־לאומיים ושנתונים המתעדים מסעות, לאור מודל הלקוח מחקר היחסים הבין־לאומיים בעידן המודרני. שימוש במתודה זו מוביל לתובנות חדשות.

הספר בוחן את מארג היחסים במערכת הבין־לאומית בתקופת ארכיון אל־עמארנה המורחבת, על השליטים שפעלו בה, לאור הממצא העשיר יחסית של מקורות בני הזמן. בחינת הזירה הבין־לאומית מתבצעת בעזרת הפרדת המערכת הבין־לאומית הגלובלית לשתי תת־מערכות והפרדת הדיונים בהן. כל אחת משתי תת־המערכות תִפקדה כמערכת־חיץ, שכללה שתי ממלכות גדולות וממלכה קטנה בתווך. במקרה הראשון מדובר בחניגלבת (Hanigalbat), שחצצה בין האימפריה האשורית התיכונה לאימפריה החתית. במקרה השני ניצבה במוקד ממלכת אמורו (Amurru) ששימשה כממלכת־חיץ בין האימפריה החתית לאימפריה המצרית של תקופת הממלכה החדשה. הספר בוחן את התבססותן ושקיעתן של האימפריות, ומתמקד ביחסי המדינה הדינמיים שנרקמו סביב ממלכות־החיץ.

ד"ר עידן ברייר הוא מרצה בכיר במחלקה לתולדות-ישראל ויהדות זמננו ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי באוניברסיטת בר־אילן. תחום התמחותו הוא חקר ההיסטוריה המדינית והחברתית של תקופת המקרא והמזרח הקדום. מחקריו עוסקים גם בחקר יחסי אדם-חיה בתקופה זו, והוא עמית מן המניין במכון המחקר Oxford Centre for Animal Ethics.