העיניים מתרגלות לחושך

כדי ליצור משולש צריך שלוש נקודות. זה ברור. זה נורמלי. אבל דווקא בימים האלה, כשניסים משתנה מילד לגבר, נראה שכל המשולשים מתעקשים להפוך לנקודות ולהמשיך בלעדיו. קודם כל המשולש של אמא, אבא, ילד. ואחריו המשולש עומר, רן וניסים, שהיה תמיד היה קצת עקום אבל בכל זאת מחובר.
כשניסים משוטט ברחובות השכונה ועל קו החוף הוא מרגיש יותר ויותר כמו נקודה שלא זוכרת לאיזו צורה היא שייכת. אולי דווקא בגלל זה הוא פתאום מתחיל לראות דברים שלא ראה לפני כן מעולם: את הציורים של אליס, את החיוך של גליה ואת המילים הזוהרות על הקירות.
מישהו קורא לעזרה מבעד לשירי גרפיטי שמתגלים בשכונה, ומיום ליום הקריאה הופכת לזעקה. אבל מה ניסים קשור? מה הוא בכלל מבין במילים ואיך הוא יכול להציל מישהו אם הוא בקושי יכול להציל את עצמו?
אביחי נזרי גדל ב"חיפה של מטה". בעזרת מלגת לימודים שקיבל בעקבות שירות קרבי בצה"ל, למד תואר בתקשורת חזותית בבצלאל. היום הוא מעצב, יוצר רשת, כותב לקומיקאים המובילים בישראל ול"ארץ נהדרת". פרסם שני ספרי שירה לילדים וזכה בפרס משרד התרבות על שם דבורה עומר.