העלמה אלזה

אלזֶה בת התשע-עשרה, בתו של עורך דין וינאי נודע, מקבלת מכתב דחוף מאִמהּ, בזמן שהיא שוהה באתר נופש הררי באיטליה. האם מפצירה בבתהּ לבקש ממכר אמיד המתאכסן במלון שהיא עצמה שוהה בו הלוואה מיידית שתחלץ את אביה ממצוקה כספית ופלילית שנקלע אליה. אלזֶה נסערת מעצם הבקשה ואחר כך נסערת אף יותר מתגובתו של אותו מכר, אשר מתנה את מתן ההלוואה בהסכמתה להופיע לפניו עירומה למשך חמש-עשרה דקות. לכודה בין נאמנותה לאביה והרצון העז לחלצו ממצוקה לבין בקשתו של המכר האמיד, נקלעת אלזה למועקה ונשאבת לסחרור רגשי בונה והרסני כאחד.

העלמה אלזֶה מסופר כמונולוג פנימי של הגיבורה, שלעתים קרובות משתרגים בו קולותיהם של האורחים השוהים עמה במלון. המונולוג חושף את עולמה של אישה וינאית צעירה ועמו גם את עולמה והווי חייה של הבורגנות הווינאית על סף המאה העשרים. קצבו של המונולוג ועוצמתו הולמים בדייקנות את הסערה הגוברת של הדרמה המתחוללת בנפשה של אלזֶה וסוחפת אותה אל מחוזות שהגבולות בין מציאות להזיה הולכים ומיטשטשים בהם.

ארתור שניצלר, 1931-1862, היה סופר ומחזאי יהודי-אוסטרי, רופא בהכשרתו. ביצירותיו התמקד במיניות ובתהליכים הפסיכולוגיים המתרחשים אצל דמויותיו, לא פעם נשים. הנובלה העלמה אלזה ראתה אור לראשונה בשנת 1924.