הקץ לנשק

372 עמודים.
הספר זה הוכתר כרומן האמריקני הטוב ביותר שנכתב אודות מלחמת העולם הראשונה. זהו סיפורו הבלתי-נשכח של נהג אמבולנס אמריקאי שנשלח לחזית האיטלקית ונשבה בתשוקה לאחות אנגלייה יפהפייה. התיאור הכן של האהבה המתפתחת בין סגן הנרי וקתרין ברקלי, על רקע המלחמה הקשוחה, לוהט בעוצמה שאין לה תקדים בספרות המודרנית; בעוד שתיאור ההתקפה הגרמנית על קפורטו – שורות של גברים עייפים הצועדים בגשם, רעבים, יגעים ומיואשים – הוא אחד הקטעים הגדולים ביותר שנכתבו בספרות מאז ומעולם.
הקץ לנשק הוא סיפור אודות אהבה וכאב, נאמנות ועקירה, והוא אקטואלי היום לא פחות משהיה כשיצא לאור לראשונה, לפני 76 שנים.
ארנסט המינגוויי שינה את פניה של הפרוזה האנגלית יותר מכל סופר אחר במאה ה-20, ותרומה זו זיכתה אותו בשנת 1945 בפרס נובל לספרות. המינגוויי כתב משפטים קצרים, דקלרטיביים, ונודע כבעל סגנון תמציתי ונוקשה. הרומנים וזרח השמש(1926) והקץ לנשק (1929) ביססו מייד עם צאתם לאור את מעמדו כאחד ממאורות הספרות של המאה ה-20. המינגוויי חי בקרב קהילת הגולים האמריקאים בפריז בשנות העשרים של המאה שעברה, לאחר שהפסיק להיות עיתונאי ונהג אמבולנס במלחמת העולם הראשונה, ושם החל בקריירה ספרותית שהובילה אותו לתהילת עולם. המינגוויי היה חסיד נלהב של ציד ומלחמות-שוורים, וגיבוריו תמיד היו גברים ונשים אמיצים ונועזים שנשאו צלקות בלתי-נראות, הן פיזיות והן רגשיות. הוא כיסה כעיתונאי את מלחמת האזרחים בספרד ותיאר אותה ברומן המבריק למי צלצלו הפעמונים, ולאחר מכן כיסה את מלחמת העולם השנייה. הנובלה הקלאסית הזקן והים זיכתה אותו בפרס פוליצר לשנת 1953.
המינגוויי מת באיידהו, ארה"ב, ב-1961