הרוח הלא מודעת

בספרה החדש, "הרוח הלא-מודעת", ממשיכה רות גולן לחקור כמה מהשאלות הנצחיות המעסיקות אותנו כבני אדם: " מי אנחנו?", "מהי תכלית חיינו?". בספרה הראשון, "אהבת הפסיכואנליזה", עמדה גולן על הקשר הנפשי העמוק של האדם אל תוצרי התרבות שלו, ובספרה השני, "נושאי התודעה", בחנה את הקשרים בין פסיכואנליזה להתפתחות התודעה. בספר הנוכחי משלבת גולן שני תחומים נפרדים לכאורה העוסקים בשאלת מהותו של האדם – חקר הסיבתיות הנפשית המניעה אותנו, כפי שמנסחת זאת הפסיכואנליזה, וחיפוש האמת הנוגעת לסיבה ולתכלית, על פי הקבלה והחסידות. המחברת נעזרת בכתביו של הפסיכואנליטיקאי מייקל אייגן, אשר מנסח את תפיסתו הפסיכואנליטית במושגים כמו אינסוף, אמונה, ידיעה, שפה, מסתורין, ארוס, ספירות, תוך כדי כך שהוא מגלה נקודות השקה רבות ומפתיעות בין הפסיכואנליזה לחוכמה היהודית הקדומה. הקבלה והחסידות הן תורות העוסקות בשבר הקוסמי והאנושי ובתיקון היקום והאדם. החסידות העבירה את עיקר הדיון מהיקום אל האדם, ולכן יכולה להיחשב כתורה מקדימה לפסיכואנליזה – כל זאת בתנאי שנתייחס למושגים המיסטיים כאל מטפורות המתארות את מעמקי הנפש על כל רבדיה. הפסיכואנליזה התפתחה בתקופה שבה איבדו הדתות המסורתיות  את סמכותן הבלעדית על חיי האדם, ובמובן הזה אין ספק שתורת הנפש הזאת, החושפת את מורכבותה של הנפש האנושית ואת העושר הטמון בחשיבה רפלקסיבית, תרמה תרומה מכרעת למהפך התרבותי הזה.