הרמבם

רבי משה בן מיימון, בעל ההלכה החשוב ביותר שהעמידה המסורת היהודית מאז חתימת התלמוד וגדול הפילוסופים היהודים בימי הביניים, נתפס בעיני בני דורו ובעיני הדורות הבאים כמשה רבנו של דורו – דמות גואלת שחוללה תמורה רחבה בדפוסי ההלכה ובתודעה הדתית היהודית. הרמב"ם כתב שלוש יצירות גדולות והן עומדות במרכזו של ספר זה: ´פירוש המשנה´, ´משנה תורה´ – החיבור ההלכתי הגדול, ו´מורה הנבוכים´ – הספר החשוב והחידתי ביותר בתולדות הפילוסופיה היהודית. הספר משרטט תחילה את קורותיו של הרמב"ם ודן באישיותו ובתודעתו העצמית, ולאחר מכן הוא פונה לנתח את יצירתו ההלכתית, את עמדותיו הפילוסופיות, ואת היחסים המורכבים שבין הלכה לפילוסופיה במשנתו של הרמב"ם. משה הלברטל הוא פרופסור למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק, ועמית במכון שלום הרטמן ובמכון מנדל. בין ספריו: מהפכות פרשניות בהתהוותן: ערכים כשיקולים פרשניים במדרשי הלכה; בין תורה לחכמה: רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובנס; סתר וגילוי: הסוד וגבולותיו במסורת היהודית בימי הביניים; על דרך האמת: הרמב´ן ויצירתה של מסורת.