השיר שלא שרו מעולם

נורית גוברין – "שירה מלווה היסטוריה", קריאת הדורות, כרך ז', 2019:
"שני ספרי השירים ...מחַזקים את כוחה של השייכות לָארץ ולשפה ולזהות היהודית-הישראליות, המורכבת ממזרח וממערב גם יחד, בספרות העברית - ואולי לא רק בה. הרצל חקק: זֶה דּוֹר / שֶׁנִּקְרָא לְהַנְבִּיט פֵּשֶׁר. לְהִקָּרַע / בֵּין זֶהוּיוֹת. ( - - -) תָּמִיד יִהְיוּ לָהּ. יִהְיוּ לָנוּ / שְׁתֵּי אַרְצוֹת מוֹלֶדֶת"....אבל גם: "בְּיָדֵינוּ יָצַקְנוּ. נִשְׁמָתָהּ שֶׁל אֻמָּה" ("כאן נולדנו, בבית הספר"). וכן בשירתו של בלפור: "וּבְכָל עֵת אֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי / מְגַשֵּׁר בֵּין זְמַנִּים וּמְקוֹמוֹת / אוֹחֵז בְּשָׁרָשִׁים, בְּקוֹלוֹת וְּנְהָמוֹת / אַךְ גַּם תָּלוּשׁ / בֵּין הָעוֹלָמוֹת".

פרופסור שמואל מורה , 'מקור ראשון', 31 באוגוסט 2019:
"יש קו אופי נוסף המייחד את שירתם: בשירתם לאורך השנים יש התכּתבות עם המקרא, עם המדרשים, עם המיסטיקה היהודית, עם פּייטני ימי הביניים – ומפליא עד כמה הם מקפידים על דוּ שיח מתמיד עם טקסטים ספרותיים מן המאה האחרונה: ביאליק, אצ"ג, דבורה בארון, רחל, טשרניחובסקי, ברנר ועוד. ההתחברות לַזמן באמצעות המילים והפסוקים הופכת להיות דרמה מילולית ורעיונית".

יותם ראובני, מוסף ספרים, הארץ - 19 בפברואר 2018:
"השניים יחדיו הם חטיבה בפני עצמה בשירה העברית, ומי שנמשך אל סוד התאומים ימצא אצל האחים חקק חומר למחשבה".
בן ציון יהושע, אתר אימגו, 31 בינואר 2017:
"כשני תרמילאים פואטיים הם משוטטים בשׂדות הספרות העברית, הנהירים להם, כדי למצוא פֵּשר לקיומנו ומזוֹר לזהותנו. הסיירת הספרותית של התאומים מנסה לגלות סימני דרך, פירורי לחם, המובילים למרכּז ההוויה הרוחנית שלנו. יש במסע של התאומים אחר צפונות נפשם של משוררי העבר סוג של מאבק רוחני למלֵא את חיינו בתוכן, לשַדר לנו שיש לזכור. זהו מאבק נגד השִִכְחה".