חבר שאין כמוהו בעמק הזאבים

חֲבֵרוּת מְיוּחֶדֶת בְּמִינָהּ בֵּין סְנָאִי לִזְאֵב עוֹמֶדֶת לְמִבְחָן בְּסִפּוּר הַרְפַּתְקָאוֹת מְרַגֵּשׁ
הַבִּי הַסְּנָאִי וְיָארוּק הַזְּאֵב נִפְגְּשׁוּ בַּסְּתָו לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה. כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים הֵם הָפְכוּ לַחֲבֵרִים טוֹבִים וְעָזְרוּ זֶה לָזֶה בִּשְׁלַל אֶתְגָּרִים. אוּלָם עִם בּוֹא הַחוֹרֶף כָּל אֶחָד מֵהֶם חָזַר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ. עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָאָבִיב הִגִּיעַ, הֵם מְקַיְּמִים אֶת הַבְטָחָתָם לְהִפָּגֵשׁ שׁוּב. הֵם מִתְרוֹצְצִים, מְשׂוֹחֲחִים וּמְשַׂחֲקִים יַחַד, וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, הַבִּי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא צָרִיךְ לַחְזוֹר לְמִשְׁפַּחַת הַסְּנָאִים שֶׁלּוֹ.
אֲבָל הַמַּיִם בַּנָּהָר שֶׁהַבִּי חָצָה בַּבּוֹקֶר, הָפְכוּ לְזֶרֶם סוֹעֵר וְסוֹחֵף, וְהַבִּי נֶאֱלָץ לְהִצְטָרֵף לְלַהֲקַת הַזְּאֵבִים שֶׁל יָארוּק.
בַּחֲשָׁשׁוֹת כְּבֵדִים הוּא הוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹת חֲבֵרוֹ אֶל עֵמֶק הַזְּאֵבִים. הַאִם יַצְלִיחַ לַהֲפוֹךְ לְאֶחָד מֵהֶם? וְאֵיךְ תַּשְׁפִּיעַ עַל יָארוּק הַחֲבֵרוּת הַמְּיוּחֶדֶת עִם הַסְּנָאִי?
חָבֵר שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בְּעֵמֶק הַזְּאֵבִים הוּא סִפּוּר מְרַתֵּק וּמַעֲצִים עַל הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, וְעַל הָאֶפְשָׁרוּת לִחְיוֹת יַחַד לַמְרוֹת הַהֶבְדֵּלִים.
״אוֹלִיבֶר שֶׁרְץ מְסַפֵּר סִפּוּר מַלְהִיב וְסוֹחֵף, מִנְּקֻדַּת הַמַּבָּט הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁל הַיְּלָדִים, עִם תּוֹבָנוֹת וְהוּמוֹר מְקוֹרִיִּים וַעֲמוּקִּים.“
נוֹיֶה צִירְכֶר צַיְיטוּנְג