חוקי פרקינסון

איש מעולם לא הצליח להחליט אם לקחת את פרופ' פרקינסון ברצינות או לא. על פניו, ספריו הם מקבצי הומור בריטי משובח, והם מכילים חוכמה כל כך נוקבת עד שלקורא נותר רק להתכווץ מצחוק ומבושה לנוכח השטויות והחולשות של האדם הבירוקרטי. פרקינסון מראה כיצד גופים בירוקרטים מתרחבים בלי קשר לכמות העבודה שעליהם לבצע; שלעולם ינצלו עד תום את הזמן שעומד לרשותם לביצוע משימות; הוא מראה איך תקציבי עתק מאושרים בהינף יד ומיזמים קטנים נסחבים ונגררים, ומצביע על המספר האידיאלי לחברי ממשלה: חמישה בלבד.

פרקינסון התחיל את מסעו כאשר חשף את הגידול שחל בשנות ה-50 בגודל חיל הים ובמשרד הקולוניאלי הבריטי, בדיוק השנים בהן מספר הספינות והמושבות שלהם הצטמצם. הגידול נבע, כך טען, משתי סיבות: הראשונה - בירוקרטים כל הזמן מייצרים עבודה נוספת זה לזה; והשנייה היא הדבר שבירוקרטים משתוקקים יותר מכל: עוד אנשים הכפופים להם. 

חוקי פרקינסון הפך לקלאסיקה ברגע שיצא לאור בשנת 1957. הוא תורגם לעשרות שפות והפך לקריאת חובה גם במקומות מפתיעים: מנהיגה האחרון של ברית המועצות, מיכאיל גורבצ'וב, אמר ש"חוק פרקינסון עובד בכל מקום". בהיות האנושות פשוט מה שהיא, ספרו הוותיק של פרקינסון נכון היום ממש כפי שהיה כשפורסם לראשונה.