חכמים ד: ממשנה לתלמוד

במאה השלישית התרחש אירוע ספרותי מכונן בישראל – המשנה הפכה לספר היסוד של ההלכה היהודית. הייתה זו מהפכה של ממש, וח"נ ביאליק היטיב לתאר את הקדחתנות שנלוותה לה: "בית מדרשם של רבי יהודה הנשיא ותלמידיו הולך וסוער; הידיים מלאות עבודה: מכנסים הלכות, מבררים שמועות, גובים ´עדויות´, מסדרים, מגיהים, רושמים, מעלים על ספר את התורה שבעל פה! יודעים הם ש´מהפכה´ הם עושים במסורת ישראל" (כל כתבי ח"נ ביאליק, "הלכה ואגדה", ירושלים–תל אביב תשמ"ג, עמ´ 246 ). הספר שלפניכם משרטט את מהלכו של האירוע המרשים הזה בתולדות עמנו.
הכרך השלישי של סדרת חכמים הסתיים במותו של רבי יהודה הנשיא (שנות העשרים של המאה השלישית), הכרך הרביעי פותח בנקודה זו ונחתם במותו של רבי יוחנן (שנת 279 ). בשנים אלה שררה אנרכיה באימפריה הרומית, והסאסאנים ערכו מהפכה שלטונית בבבל. ובתוך הבית פנימה, בעולמם של חכמים, התרחשה לה המהפכה ההלכתית שהובילה מפלורליזם לנורמטיביות; מעולם שקובצי משניות רבים ומנוגדים משמשים בו בערבוביה בבתי אב שונים, לעולם שבו שורר טקסט מכונן ומחייב שעל פיו נגזרו וייגזרו כל המעשים לדורות. כרך זה מציע מפגש מרתק עם החכמים המרכזיים שליוו את התמורות הללו, הן בארץ ישראל הן בבבל – אלה שהתנהלו בהתאם לרוח הזמן ואלה שביקשו לעמוד מנגד ולשמר ללא פשרות את מסורתם העתיקה.