חלון השלום והלהתראות

חַלּוֹן הַמִּטְבָּח בַּבַּיִת שֶׁל סָבְתוּשׁ וְסַבּוּשׁ הוּא, בְּעֵינֵי יַלְדָּה קְטַנָּה אַחַת, שַׁעַר קָסוּם.
כָּל דָּבָר חָשׁוּב קוֹרֶה לְיָדוֹ, דַּרְכּוֹ אוֹ מֵעֵבֶר לוֹ, בְּלַיְלָה נָעִים אֶחָד, שֶׁבּוֹ הִיא נִשְׁאֶרֶת לִישֹׁן בְּבֵיתָם.
הַסִּפּוּר שֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת בְּקוֹלָהּ, הוּא גַּם חֲגִיגָה שֶׁל הַפְּלָאִים הַקְּטַנִּים שֶׁמַּגְדִּירִים אֶת הַיַּלְדוּת, וְגַם שִׁיר הַלֵּל לָאַהֲבָה הַמְּיֻחֶדֶת בֵּין סַבָּא וְסָבְתָא לְנֶכְדָּה.


נוֹרְטוֹן גַ´סְטֶר הוּא מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַקְּלָסִי הַמִּגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. חַלּוֹן הַשָּׁלוֹם וְהַלְּהִתְרָאוֹת זִכָּה אוֹתוֹ וְאֶת הַמְּאַיֵּר כְּרִיס רַשְׁקָה בְּמֵדַלְיַת קַלְדֵקוֹט הַיֻּקְרָתִית.