טרוצקי על מות בנו

 לאון (לב) טרוצקי, הוגה הדעות והמנהיג הרדיקלי הבלתי מתפשר, כותב מנהמת לבו על בנו המת. דבריו המרגשים מציגים פן אנושי של אב שאיבד את היקר לו מכול – בן אהוב, חבר, לוחם שותף לדרך.באמצע ינואר 1938, בפריז, התלונן גבר צעיר על כאבי בטן עזים שאובחנו כתחילתה של דלקת תוספתן. ב-8 בפברואר הוא אושפז ונותח בקליניקה שנוהלה בידי גולים רוסים "לבנים" מתנגדי המשטר הקומוניסטי בברית המועצות. ב-16 בפברואר נותח שנית, אך לא שרד. בן שלושים ושתיים היה במותו. היה זה לֵב לְבוֹביץ´ סֵדוֹב, אזרח סובייטי, גולה פוליטי, בנם של לב טרוצקי ונטליה סדוב."לב סֵדוֹב - בן, חבר, לוחם" / לאון טרוצקי, תורגם על פי הנוסח האנגלי (שתורגם מהמקור ברוסית)  בהוצאת Young People´s Socialist League, מרס 1938, ניו יורק, ארה"ב.הספדו של טרוצקי מלוּוה בריאיון עיתונאי שערך עִמו הסופר הבלגי-צרפתי ז´ורז´ סימנון, שליח היומון "פּארי-סוּאַר", בסגנונו הייחודי המוּכּר מיצירותיו. מרתקות השאלות הנוקבות הרות הגורל שהוא מציג לטרוצקי והתשובות שבצדן  – על רקע עלייתו של היטלר לשלטון והצטברות ענני הסערה בשמי אירופה.