יומן אודיסיאה רפואית מודרנית

יומן זה נכתב במשך שנה אחת, אך למעשה הוא מתאר עשרים שנה של משפחה במשבר, שמנסה להתמודד עם מחלה חשוכת מרפא ותוך כך לשמור על השגרה, על קשייה ושמחותיה. במוקד האודיסיאה הרפואית הזו עומד המאבק לחיים של אב המשפחה. אבל הוא אינו בודד. מלווים אותו משפחתו האוהבת וחבריו, מהם הוא שואב כוח ותקווה. גם עבודתו נותנת משמעות לחייו, ומאפשרת לו לשרוד למרות הכול.אך רק פלאי הרפואה המודרנית, מדענים יצירתיים, רופאים נועזים ונפשות אבודות יקרות שתרמו את אבריהן, אפשרו לו לזכות, כנגד כל הסיכויים, במתנה של עוד עשרים שנות חיים, להגיע לשיבה טובה, לראות את ילדיו בוגרים ולפנק את נכדיו.יומן זה הוא עדות לכך שאסור לאבד תקווה, אך מותר לתהות: מי אחראי לגורלנו? ממי נשאב כוחות? מי קוצב לנו את זמננו על-פני האדמה? האם ניתן להתפלסף עם אלוהים?המאבק תם, נשארתי לבד. אני תקווה שחשיפת היומן הזה, שנכתב מעין הסערה, תעניק השראה למשפחות אחרות שמחפשות את דרכן במבוך החיים."איבון לידור, פסיכולוגית קלינית וחינוכית בכירה, הגיעה ארצה מצרפת כתיירת לאחר מלחמת ששת הימים ונשארה בעקבות אהבה, שניתן לחוש אותה ביומן. את רוב שנות עבודתה עשתה במגזר הציבורי, כי חשבה ששם תוכל לתרום את מיטב כישרונותיה והידע הרב שצברה במהלך השנים. כתיבת היומן סייעה לה להגיע להחלטה שעליה לעשות שינוי בחייה, והיא פרשה.