דף הבית > ישראל בקהיר
ישראל בקהיר
תקציר
285 עמודים.
"האם אוכל לשרת את ארצי מצרים ובאותה עת לפעול למען הגנת זכויותים של בני עמי בעודם בגולה ולמען הקמת בית לאומי בארץ אבותיהם?" עם שאלה יבודית טיפוסית זו ענה ישראל, עיתון ציוני שיצא לאור בקהיר בין מלחמות העולם, בחיוב. עלעול בדפיו חושף פעילי יהודים שנקטו דרכי הבעה מודרניים ופומביים, יוצאי דופן בנוף היהודי בארצות הערביות. הם הדפו גורמים, כגון המיסיון הנוצרי, השדולה הסורית-הפלסטינית והמועדון הנאצי בקהיר, שניסו לערער על מעמדם של היהודים בפרוזה ועל זכותם לבית לאומי בארץ ישראל, ובאותה עת חתרו לשיתוף פעולה עם אינטלקטואלים נוצרים ומוסלימים למען קיומה של חברה מתקדמת, הטרוגנית ולאומית-ליברלית בארץ הנילוס.
זהותם המורכבת של ישראל ומייסדיו – אלבר מוצירי, בן למשפחה ספרדית מיוחסת בקהיר, וזוגתו מטילדה(מאני), בת למשפחה בבלית מחברון – באה לידי ביטוי אישי, פוליטי, ותרבותי בהחלטה להוציאו לאור בשלוש מהדורות לשוניות: הצרפתית, שפת המיעוטים הזרים, שגם ביטאה את זיקתו למערב, הערבית – המשקפת את קשריו לתרבות המקום, והעברית – שהביעה את כמיהתו לתחייה הלאומית היהודית.
בחינה שיטתית של ישראל מאפשרת לעקוב אחר גורלו של חזון מייסדיו לנוכח השינויים שחלו במצרים בדרכה לעצמאות מלאה, על רקע החרפת הסכסוך הפלסטיני-ציוני, והתעצמות מגמות פאן-ערביות ופאן-איסלאמיות.
ד"ר הגר הלל מסגל האוניברסיטה הפתוחה, חוקרת את העיתונים בארצות הערביות מזוויות שונות, כמקור ההיסטורי, המשקף את המציות, וכגורם חברתי-היסטורי, המעצב אותה.
"האם אוכל לשרת את ארצי מצרים ובאותה עת לפעול למען הגנת זכויותים של בני עמי בעודם בגולה ולמען הקמת בית לאומי בארץ אבותיהם?" עם שאלה יבודית טיפוסית זו ענה ישראל, עיתון ציוני שיצא לאור בקהיר בין מלחמות העולם, בחיוב. עלעול בדפיו חושף פעילי יהודים שנקטו דרכי הבעה מודרניים ופומביים, יוצאי דופן בנוף היהודי בארצות הערביות. הם הדפו גורמים, כגון המיסיון הנוצרי, השדולה הסורית-הפלסטינית והמועדון הנאצי בקהיר, שניסו לערער על מעמדם של היהודים בפרוזה ועל זכותם לבית לאומי בארץ ישראל, ובאותה עת חתרו לשיתוף פעולה עם אינטלקטואלים נוצרים ומוסלימים למען קיומה של חברה מתקדמת, הטרוגנית ולאומית-ליברלית בארץ הנילוס.
זהותם המורכבת של ישראל ומייסדיו – אלבר מוצירי, בן למשפחה ספרדית מיוחסת בקהיר, וזוגתו מטילדה(מאני), בת למשפחה בבלית מחברון – באה לידי ביטוי אישי, פוליטי, ותרבותי בהחלטה להוציאו לאור בשלוש מהדורות לשוניות: הצרפתית, שפת המיעוטים הזרים, שגם ביטאה את זיקתו למערב, הערבית – המשקפת את קשריו לתרבות המקום, והעברית – שהביעה את כמיהתו לתחייה הלאומית היהודית.
בחינה שיטתית של ישראל מאפשרת לעקוב אחר גורלו של חזון מייסדיו לנוכח השינויים שחלו במצרים בדרכה לעצמאות מלאה, על רקע החרפת הסכסוך הפלסטיני-ציוני, והתעצמות מגמות פאן-ערביות ופאן-איסלאמיות.
ד"ר הגר הלל מסגל האוניברסיטה הפתוחה, חוקרת את העיתונים בארצות הערביות מזוויות שונות, כמקור ההיסטורי, המשקף את המציות, וכגורם חברתי-היסטורי, המעצב אותה.
0 ביקורות
