כשסבא אליהו היה קטן 4
תקציר
בֹּקֶר אֶחָד דּוֹפְקִים שׁוֹטְרִים עַל דֶּלֶת הַצְּרִיף שֶׁל סַבָּא אֵלִיָּהוּ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ. אֵלִיָּהוּ הָמוּם לְגַלּוֹת שֶהוֹרָיו מָאֳשָׁמִים בַּחֲטִיפָה וּבִגְנֵבָה. הֵם נִלְקָחִים לַכֶּלֶא וְעוֹמְדִים לְמִשְׁפָּט. אֵלִיָּהוּ מְפֻחָד וּמֻדְאָג כִּי הוּא נוֹתָר לְבַדּוֹ, אֲבָל יַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לַעֲזֹר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ.
כֵּיצַד יַצְלִיחַ לְחַלֵּץ אֶת הוֹרָיו מֵהַכֶּלֶא וְלַחְשֹׂף אֶת הָאֱמֶת שֶׁתַּצִּיל אוֹתָם? וְאֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר לְחֶדְוָה, שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵחַיָּיו?
הִצְטָרְפוּ לְסַבָּא אֵלִיָּהוּ בְּהַרְפַּתְקָה חֲדָשָׁה, מוֹתַחַת וּמַפְתִּיעָה, שֶׁבָּהּ הוּא שׁוּב מוֹכִיחַ שֶׁבְּעֶזְרַת תּוּשִׁיָּה וִיצִירָתִיּוּת אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל קֹשִׁי. הָאֱמֶת, כָּל הָאֱמֶת וְרַק הָאֱמֶת הוּא הָאַחֲרוֹן בַּסִּדְרָה הָאֲהוּבָה כְּשֶׁסַּבָּא אֵלִיָּהוּ הָיָה קָטָן, וּבוֹ נִקְשָׁרִים יַחְדָּו כָּל סְפָרֶיהָ.
יָנֵץ לֵוִי הוּא סוֹפֵר עֲטוּר שְׁבָחִים, תַּסְרִיטַאי וְאָמַּן בָּמָה. מִסְּפָרָיו לִילָדִים וּלְנֹעַר: הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, סִפּוּרֵי אִישׁ הַיַּעַר, הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרשֶׁת לִרְגָשׁוֹת וְהַמּוֹרָה דְּרוֹרָה לֹא מִפְלֶצֶת.
אָבִי בְּלָיֶיר הוּא מְאַיֵּר, אָנִימָטוֹר, יוֹצֵר קוֹמִיקְס וּבִימַאי אָנִימַצְיָה מָעֳרָךְ. הוּא אִיֵּר גַּם אֶת הַסֵּפֶר הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרשֶׁת לִרְגָשׁוֹת.
"סְפָרִים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל הַמַּדָּפִים גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים." רוֹנָה גֵּרְשׁוֹן תַּלְמִי,
גַּם כֵּן תַּרְבּוּת, כָּאן תַּרְבּוּת
"סִדְרַת סַבָּא אֵלִיָּהוּ שֶׁל יָנֵץ לֵוִי הִיא הַסִּדְרָה הֲכִי טוֹבָה לִילָדִים שֶׁנִּכְתְּבָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּעֶשְׂרִים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת." הַסּוֹפֶרֶת מֵאִירָה בַּרְנֵעַ־גוֹלְדְבֵּרְג