לאורה

בנופי הדיונות המזמרות שבהן הרוח מנגן שירים בחול, מתעוררת אהבתה האסורה של לָאוּרָה ללורנצו, החייל האיטלקי. הספר מלווה את לָאוּרָה במהלך חודשי הריונה, שבהם עושה אמה כל שביכולתה להעלים את המקרה המביש. מפגישה לפגישה לָאוּרָה מבחינה יותר ויותר בשינוי המתחולל באהובה, ואינה משערת בנפשה עד כמה הוא עמוק והרה גורל לגביה. מנקודת ראותה התמימה אך עתירת הדמיון של לָאוּרָה, בת למשפחה יהודית, הולכת ונפרשת לפנינו עלילת הרומן, המתרחשת במיסורטה שבלוב הנתונה תחת שלטון הכיבוש האיטלקי, ערב מלחמת העולם השנייה. ברקע אנו צופים-משתתפים בחיי היהודים בלוב, אך בעיקר יורדים לתהומות נפשה של לָאוּרָה במאבקה חסר הסיכוי כמעט לתפוס את מקומה בעולם ובחיים. כתיבתה של חנה טואג נוגעת בשורשי הנפש והאמת הפנימית ברגישות שאינה גולשת לרגשנות, בפשטות שאינה מוותרת על עומק, בזרימה שאינה פוסחת על נימי הכאב ומדגישה שגם מהכאב נולד משהו, לפעמים שמחה. לָאוּרָה הוא ספרה השני של חנה טואג. קובץ סיפוריה, עלים של חסה, יצא לאור בשנת 2004, והוא נקרא על שמו של סיפור שלה שזכה בתחרות הסיפור הקצר בעיתון ´הארץ´ בשנת 2001.