להתראות בקרוב

תל-אביב סיאטל, ואשה אחת שﬠושה מﬠשה שלא יﬠשה. שתי חברות "הכי טובות" שנפﬠר ביניהן פﬠר גדול. האם המרחק גרם לזה?  האם הדשא של השכן אכן ירוק יותר? מולדת מול משפחה? ומה משמﬠותו של האושר האישי? הספר "להתראות בקרוב" סוחף את הקוראים לתוך מﬠרבולת רגשית, מציג דילמות הכרוכות בחיים במדינה אחרת, ומﬠורר מחשבות ﬠל החיים ﬠצמם: חברות, משפחה, מדינה. הרומן כתוב בשתי וﬠרב, סיפורי ﬠבר הנכרכים בהווה ומכתבים שזורים ביניהם. הדמויות כובשות ומרתקות, לא תרצו להניח את הספר הזה ﬠד לסיומו.  "מי חשב שאגיﬠ לסיאטל ואשאר בה כל כך הרבה שנים? מי חשב שלא אﬠבוד במקצוﬠ שלקראתו למדתי כל כך הרבה שנים ולﬠסוק בו הספקתי בקושי שנתיים? מי חשב שאהפוך לﬠקרת בית מתוסכלת ומבודדת? מי חשב שאﬠזוב את ילדי ואת בﬠלי ואחזור ארצה לבדי, ומי חשב שאהיה יתומה משני הורים לפני גיל ארבﬠים? מי היה מאמין שארגיש כל כך הרבה בדידות ושתמרי לא תהיה החברה הכי טובה שלי? מי חשב? מי חשב שאשב בחנות הספרים הזאת מול איש בן ארבﬠים פלוס, מקריח, ﬠם חיוך ﬠנק וﬠיניים טובות? מי חשב? מי חשב שארגיש פתאום שאני שווה משהו?