לנפש אין טיוטה

אני רוצה ללמוד לשחות בים הרגשות ומחליטה ללכת לטיפול. נפשי נחשפת בפני המטפלת ואני מעזה למסור לה את תחושותיי ארוזות בפנקס קטן. בעודי דרוכה בציפייה לתגובתה, אני מתבשרת שבתי הקטנה מעורבת בתאונה. המטפלת פוגשת אותי בבית החולים. האסון גדול. שמונה ימים עוברים ואני נוסעת לפגישה השבועית. מדממת, אני נכנסת אל הקן ונדהמת... משהו לא נכון קורה בחדר הטיפול. רגע לפני שהסחף מטביעני, אני מטפסת אל צמרת המודע ומצילה את נפשי. מוכרחה לתקן. שוב אני נכנסת אל אותו חדר סודי והפעם משאירה את הדלת פתוחה, רוצה שכולכם תהיו שם איתי ובשבילי. אל תשאירו אותי לבד. זהו סיפור אמיתי. במהלך טיפול פסיכולוגי מושיטה המטופלת פתק אחר פתק. כך, באופן לא-מודע, נולד ספר שמהווה מסמך נוקב ורגיש. מתוך אהבה לחיים, פסגת היגון וייסוריי הטיפול, צומח סיפור חודר אל דפי הלב, השכל והבטן ומוגש במקצב מילים שירי וסוחף.